בעוד המערב מצקצק בלשונו ומסרב להאמין, לנגד עיננו מתחוללת מלחמה קרה, חמה ומפלצתית יותר מאי-פעם בעבר. המלחמה חושפת את חולשת ארה"ב ומדינות נאט"ו כמו גם את הערכת-החסר כלפי רצינות כוונותיו, יכולותיו ועוצמתו של פוטין. סין מתלבשת על הוואקום שנוצר והולכת ותופסת תפקיד משמעותי ומושכת בחוטים באופן מניפולטיבי. בכך מודגשים הפערים העצומים בין הצדדים בזמן שניגודי האינטרסים בין המעצמות מבליטים ביתר שאת, את עוצמתה של סין ומרכזיותה במשבר. וכך, כמאה שנה לאחת הקמת ברית המועצות, פוטין פולש לאוקראינה ורואה עצמו כמנהיג המחזיר עטרה ליושנה. באין מפריע, מנהיג הקרמלין מפר בבוטות את החוק הבינלאומי וכופה סדר עולמי חדש תוך עיצוב מעמדה של רוסיה, כמעצמה עולמית בזירה הבינלאומית.

מהות המלחמה של פוטין

האמת חייבת להיאמר. המלחמה של פוטין היא הרבה מעבר למאבק צבאי קונבנציונלי של "דוד מול גלית" ושל בקבוקי מולוטוב אוקראינים, מול מטוסי קרב ודיביזיות שריון רוסיות. זוהי מלחמת חורמה רצחנית שטרם נחשפנו אליה בעבר. בעידן המידע והכלכלה הגלובלית, מדובר בהתנגשות בין תכנים תקשורתיים ואידיאולוגיות מנוגדות כמו גם בין אינטרסים כלכליים ועוצמות צבאיות אדירות. זהו מאבק גלובלי, אלים וחסר גבולות ומגבלות של שימוש בכוח ואמצעים הן בעולם הפיזי והן, בעולם האינטרנט והרשתות החברתיות. והעובדות אינן מותירות כל מקום לספק. בעבור פוטין, המונע מתוך יצרים אפלים, תיעוב לאוקראינה ושנאה תהומית למערב, כל האמצעים והמשאבים כשרים, לרבות שימוש בנשק גרעיני. בתוך כך, מחזות הזוועה היומיומיים, קשים לעיכול. תשוקה לכוח ושימוש בכוח הרס משחית, מעוורים את מנהיג הקרמלין ומדרבנים את הצבא הרוסי להמשיך ולהפגיז ללא לאות את אוקראינה, תוך פגיעה אנושה בתשתיות קריטיות, מחיקת ערים שלמות וביצוע רצח עם המוני.

עמדת סין במשבר

וכך, ככל שרוסיה מקצינה את עמדתה והמערב מעצים כתגובה את מלחמתו הכלכלית נגדה, סין היא הכוח החזק והיחיד שיכול לרסן את פוטין ולבלום את הדרדרות המשבר שנוצר. ברגעי משבר קריטיים אלה, כשרוב מדינות העולם מגנות את רוסיה ואת מנהיג הקרמלין, שי ג'ינפינג נשיא סין, מציג גישה ייחודית, מניפולטיבית ונבדלת מכל השאר. גישה זו, איננה מקרית. היא מבוססת על האינטרסים שלה לצד חישובי עלות-תועלת וניסיון עשיר של ניהול משברים בין הצדדים ובכלל זה, מול ארה"ב וכן, על הכרה בעוצמתה הכלכלית הגלובלית (הגדולה פי עשרה מזו של רוסיה), ביכולותיה הצבאיות ומדיניותה ברחבי בעולם, הנשענת על אסטרטגיה ותכנון ארוכי-טווח. בעבור ג'ינפינג, זוהי הזדמנות אל-חזור לקרוא תיגר על ההגמוניה המערבית ולמצב את סין כמעצמת-על המובילה את הזירה הבינלאומית. במילים אחרות, בעודו משלב בין עמדות סותרות ואינטרסים מנוגדים לצד גישה ריאליסטית ואופורטוניסטית, מנהיג סין מבין שהמלחמה באירופה היא מקפצה בעבורו לקדמת הבמה. במקביל הוא מוביל מערכת יחסים קרובה אך מורכבת עם פוטין, המבוססת על יחסים חמים והיכרות עמוקה וממושכת בין המנהיגים ובין המדינות, על אף הפערים האסטרטגים והאידיאולוגים העצומים ביניהן.

והעובדות מדברות בעד עצמן. בזמן שממשל בייג'ינג "מג'נגל" בין כל האופציות ומנסה למצב עצמו כמעצמה אחראית, הוא מנסה לאזן בין שמירה על יציבות ביטחונית, לבין ריסון רוסיה והימנעות מתיאור מהלכיה כ"פלישה". יתר על כן, בשעה שוואנג יי, שר החוץ הסיני מכנה את נאט"ו "תוצר של המלחמה הקרה" ודוברו אף מאשרר שוב ושוב את התנגדותה של סין לשימוש ב"סנקציות בלתי חוקיות", בייג'ינג מקפידה כל העת להימנע מהשמעת ביקורת כלפי המדיניות הרוסית ועם זאת להצהיר, כי סין דבקה בשמירה על עקרון הריבונות ואי התערבותה בעניינן של מדינות אחרות. וכך, בזמן שבבייג'ינג יש חילוקי דעות בין גורמים פרו-מערביים השואפים לטפח את היחסים עם ארה"ב לבין גורמים פרו-רוסיים החותרים להרחבת שתוף הפעולה עם ראש הקרמלין ורוסיה, דובר משרד החוץ הסיני איננו מהסס לבקר בחריפות את הממשל האמריקאי ולתאר את המדיניות בה נקט הנשיא בידן, כזרז להתהוות משבר אוקראינה והידרדרות המתיחות למלחמה.

ידידות ללא גבולות לצד אינטרסים מנוגדים

חשוב לזכור כי סין ורוסיה חולקות גבול טריטוריאלי לצד רקע אידיאולוגי ואויב אמריקאי משותף. עם זאת ולמרות שנוצרה קירבה אישית בין המנהיגים (שנפגשו כ-40 פעם) וחודשה ברית "הידידות ללא גבולות" בין המדינות הכוללת אפשרויות להכשלת הסנקציות תוך מתן הלוואות לצד רכישת נפט וגז טבעי מרוסיה, אין כאן אהבת אמת ו"חתונה קתולית" בין הצדדים. יש כאן מערכת יחסים פתוחה המספקת הזדמנות לסין מצד אחד, לבדל עצמה מפוטין ולהדגיש את הפערים מול רוסיה ובו-זמנית מצד שני, להקרין את עוצמתה כמתווכת בין הצדדים ברגעי משבר אלה, תוך שהיא משדרגת משמעותית את מעמדה העולמי בזירה הבינלאומית.

שי ג'ינפינג המודע היטב לעלויות הכרוכות בהידוק והחרפת הסנקציות כלפי רוסיה, נמנע מגינוי פומבי שלה במועצת הביטחון של האו"ם, אך במקביל גם ניזהר מפני תמיכה הצהרתית גלויה בה. בנוסף, נוכח ההקבלה שנעשית בין המשבר באירופה והאתגר באסיה, שמספקת טיוואן, מנהיג סין נוקט במשנה זהירות ושיקול דעת. מדינה זו, הנחשבת ליצרנית השבבים המתקדמת בעולם, מהווה חוליה חיונית ביותר בשרשרת האספקה העולמית ומוקד להגברת מלחמת הסחר והמחלוקות האידיאולוגיות בין סין וארה"ב, שלא בטוח שהוא מעוניין לעורר כעת. וכך, לאחר ששר החוץ הסיני קורא לריסון ומציע את עזרתה של סין בתיווך בין הצדדים, סין נזהרת עד מאוד מפני השלכות כלכליות וגיאופוליטיות. בעבורה, המשבר מהווה הזדמנות לא רק "לצאת נקייה" מהקשר המורכב שלה עם רוסיה, אלא להמשיך ולמנף את יכולותיה המדיניות לצד קשרי הכלכלה והמסחר שלה עם רבות ממדינות העולם ובכך, למצב-מחדש את מעמדה כמעצמת-על גלובלית.