לשחק באש: ה"תאונה" של רוסיה עלולה להוביל לאסון גרעיני קיצוני
ההתנהלות הרוסית בתחנת הכוח הגרעינית זפוריז'יה שבאוקראינה עלולה ליצור קטסטרופה גדולה יותר מאסון צ'רנוביל, ומהווה נקודת קיצון במלחמה המתחוללת באירופה
בנאומו השבועי של הנשיא האוקראיני לאומה, שב וולודימיר זלנסקי וגינה את המדיניות הרצחנית של פוטין, והאשים את מוסקבה ב"טרור גרעיני". לדבריו, "חיילים רוסים הם הראשונים בעולם המשתמשים במתקן גרעיני לשם טרור".
לצד מאמציו העצומים לשים קץ למאבק המתחולל באוקראינה כמעט שישה חודשים, נחלצו השבוע לעזרתו אנטוניו גוטרש, מזכ"ל האו"ם, ורפאל גרוסי, ראש הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (סבא"א). לנוכח הנזק שנגרם לאחד הכורים במתקן הגרעיני האוקראיני בזפוריז'יה, הנחשב לתחנת הכוח הגרעינית הגדולה באירופה, הזהירו השניים מפני אסון קטסטרופלי וקראו לרוסיה להפסיק לאלתר את הפגזותיה הכבדות באזור.
אף על פי שהמתקן שונה ובטוח בהרבה מזה שבצ'רנוביל, דליקה באחד המכלים שבהם מאוחסן דלק גרעיני, פגיעה במערכת הקירור שלהם או דליפת חומרים רדיואקטיביים מסוכנים מתוכם עלולות לגרום לנזק סביבתי באוקראינה ובאירופה כולה, שיעלה על האסון הגרעיני־אקולוגי הגדול בהיסטוריה שאירע ב־1986 וגבה אלפי קורבנות.
כשהם מאשימים זה את זה בהפגזות הדדיות, העלולות לפגוע במתקן בזפוריז'יה או בסביבתו, הממשל בקייב טוען כי רוסיה מחזיקה בו מצבורי נשק גדולים, ואף עושה בהם שימוש לתקיפת יישובים וכוחות צבא אוקראיניים. מנגד, מוסקבה, שהשתלטה עליו ועל מרבית המחוזות בדרום־מזרח אוקראינה, מגנה את "הפרובוקציה המסוכנת" של האוקראינים. לטענתה, הממשל בקייב מנצל את המתקן הגרעיני לפגיעה בעמדותיו ובהישגיו של הצבא הרוסי.
כל זאת, בזמן שברחבי העולם גוברות הקריאות להימנע מלחימה באזור המתקן ואף להפוך אותו למפורז מנשק, וכן לאפשר למומחים מטעם סבא"א לבקר בתחנת הכוח במטרה למנוע הסלמה במאבק והידרדרות למלחמה גרעינית.
פרדוקס גרעיני
תחנת הכוח הגרעינית בזפוריז'יה, שהוקמה בין השנים 1984־1995, היא המתקן הגרעיני הגדול באירופה והתשיעי בגודלו בעולם. המתקן שוכן על ציר גיאופוליטי חשוב במזרח אירופה וכולל שישה כורים שסיפקו יותר מ־1.23 טריליון קילו־ואט חשמל עד דצמבר 2021, המהווים חמישית מהחשמל של אוקראינה וכמחצית מכמות האנרגיה המופקת מכל ארבעת מתקני הכוח הגרעיני שלה.
מבחינה גיאוגרפית, תחנת הכוח, הנמצאת בעיר אנרהודר שבדרום המדינה וממוקמת על גדות נהר הדנייפר, שוכנת כ־200 ק"מ צפונית לחצי האי קרים, שסופח לרוסיה ב־2014, ומערבית לאזור הקרבות בחבל דונבאס, שרובו נכבש לאחרונה, וכן כ־525 ק"מ דרומית לצ'רנוביל. מחוז צ'רנוביל הוא גם אחד היעדים הראשונים שהצבא הרוסי אסר על ביקור תיירים בו כשבוע לפני שהשתלט עליו בחודש פברואר, מיד עם הפלישה לאוקראינה.
אף שהמתקן בזפוריז'יה נמצא בשליטת הצבא הרוסי מתחילת חודש מרץ, צוותים אוקראיניים אחראים בפועל על תפעולו השוטף, לצד מהנדסים רוסים המפקחים עליהם. לא בכדי דיווחים של ראשי סבא"א מתארים זאת כמצב פרדוקסלי "המושך אליו אש", תרתי משמע.
מצב טעון ונפיץ זה כולל מאבקי כוח ואלימות קשה בין הצדדים היריבים, המתבטאת בין היתר בדיווחים שהגיעו לבית הלבן לגבי אחזקה בשבי, עינויים ורצח של אנשי צוות אוקראינים. המתיחות הרבה ביניהם קשורה בין השאר לניהול האופרטיבי של האתר, לרבות ייצור ושינוע חשמל לרחבי אוקראינה, וכן לתפעול ושימור כמות החומר הגרעיני האדירה המוחזקת בו.
חומר דליק ויקר ערך זה מחייב פיקוח מוקפד ורציף על תשתיות תחנת הכוח הגרעינית החיוניות לתפעולו התקין (דוגמת קירור הכורים ושמירה על תקינות המים המוזרמים אליהם). ביקור מומחים במתקן מטעם סבא"א, שנועד להרגיע את המתיחות שנוצרה, נדחה שוב ושוב על ידי הקרמלין.
יתרה מכך, המאבק המחריף בין הצבא הרוסי לבין הכוחות האוקראיניים בשטח, מקרין על יחסי הכוחות במתקן ומעצים את העוינות ביניהם. הוא פוגם בניהולה התקין של תחנת הכוח, בין השאר נוכח העיכובים בשרשרת אספקת חלקי חילוף.
משחק באש
ההפגזות ההדדיות שגברו לאחרונה, בייחוד לעבר הכוחות הפועלים במתקן ובסביבתו, גורמות נזק עצום ברחבי אוקראינה (לדוגמה, ניתוק קווי מתח ואספקת חשמל). הן מגבירות את האיום ואת פוטנציאל הפגיעה בתחנת הכוח, בכורים ובתשתיות הקריטיות שלה.
מומחי גרעין מזהירים כי מעבר לנזק הצפוי מפיצוץ ליבת הכורים, קיים חשש מפני נזק ממשי שעלול להיגרם למערכות קירור בריכות הדלק. קיימת סכנה להצטברות חום בלתי מבוקרת, שתגרום להתכת הכורים ולשריפה, שתשחרר קרינה רדיואקטיבית קטלנית העלולה להתפשט ברחבי המדינה והיבשת כולה.
בעניין זה פורסמו השבוע דיווחים של סוכנות "אנרג'וטם" האוקראינית לגבי הפגזת הצבא הרוסי בסביבת תחנת הכוח ופגיעה, מכוונת או מקרית, בסמוך למקומות אחסון החומרים הרדיואקטיביים. רוסיה, מצדה, מציגה זאת כ"תאונה" העלולה להוביל לאסון גרעיני – ומטילה את מלוא האחריות לכך על אוקראינה.
על רקע זה גוברים הקולות ברחבי העולם המגנים את פוטין, המבצע במכוון פשעי מלחמה ונוקט טרור גרעיני, ולו בשל הפרת אמנת ז'נווה ועקרונות הבטיחות הגרעינית של סבא"א, לצד הסכמים בינלאומיים המגבילים את השימוש באנרגיה גרעינית.
בראיון שנערך לאחרונה עם סרגיי לברוב, הזהיר שר החוץ הרוסי מפני "סיכוי מאוד משמעותי" לפרוץ מלחמה גרעינית על רקע משבר אוקראינה. מנקודת מבטו של הקרמלין, מדובר בסכנה חמורה ואמיתית, שאסור לזלזל בה. זאת במיוחד לאור הא־סימטריה בין רוסיה למדינות נאט"ו, שבה בולטת הנחיתות הקונבנציונלית הרוסית לעומת עליונותה הגרעינית. רוסיה היא בעלת מאגר הנשק הגרעיני הגדול בעולם, הכולל בין היתר כ־6,000 ראשי נפץ גרעיניים.
יתרה מכך, בעבור מוסקבה נשק גרעיני מהווה אמצעי הרתעה קריטי במסגרת העימות הצבאי והמאבק התודעתי שהיא מובילה נגד אוקראינה, ובכלל זה נגד ארה"ב והמערב. היא נעזרת בו כבמנוף לחץ במסגרת מלחמתה הפסיכולוגית, כשהיא משלבת בין שיגור מסרים תקשורתיים המכוונים לממשל ביידן ומדינות נאט"ו במטרה להגביל את תמיכתם הצבאית בממשלת קייב, לבין מחיקת ערים ויישובים אוקראיניים מהמפה, שתכליתה לגרום לדמורליזציה ולפגיעה בחוסן הציבור האוקראיני.
אם לא די בכך, הרי כשבשטח נראים סימנים לכך שהמצב משתנה לרעת הצבא הרוסי (דוגמת הפגזת המטוסים הרוסיים בקרים), ראש הקרמלין אינו בוחל באמצעים ובוחר "לשחק באש". הוא לא מסתפק עוד במישור הצהרתי ובאיומים לשימוש בנשק גרעיני טקטי או בשיגור טילי שיוט על־קוליים – אלא נוקט צעד קיצוני הכולל פגיעה ממשית במתקן הגרעיני הגדול באירופה, ולו כדי למשוך תשומת לב עולמית ולהציג תמונת ניצחון בכל מחיר.
חמור מכך, פוטין שולף את "נשק יום הדין" ויוצר מצב של הסלמה לשם הסלמה, שנועדה לזעזע את ממשלת קייב ולאלצה בעל כורחה להסכים לכל תנאי הפסקת האש שמוסקבה תכתיב לה. לכן קריאתו לעזרה של הנשיא זלנסקי איננה זעקת שווא. זה הזמן להפנים כי מדובר באחד מרגעי הקיצון החמורים ביותר במלחמה באירופה, המהווה גם נקודת שפל במדיניות הרוסית וביחסים הבינלאומיים.
ללא ספק מדובר בסחטנות, באלימות ובטרור גרעיני מזן חדש, נועז ומסוכן יותר, שטרם נתקלנו בו עד היום.