בזמן שעיני העולם נשואות לזוועות המלחמה הרצחנית שמוביל פוטין באירופה, הקורונה מרימה ראש ומתפרצת שוב בסין. הפעם זה קורה בעיר שנג'ן (Shenzhen) הנחשבת לערש הכלכלה הסינית בה ממוקמים מפעלי ייצור החיוניים לכלכלה הסינית כמו גם לכלכלה העולמית וכן, במוקדי התפרצות נוספים, ובהם שנחאי, הבירה ועיר המסחר הסינית הגדולה ביותר בסין וכן, במחוז ג'לין הידוע כמרכז תעשיית הרכב בצפון המדינה.

שנג'ן, שהייתה בעבר כפר דייגים, הפכה ברבות הימים להיות "עמק הסיליקון הסיני", מרכז טכנולוגי-תעשייתי בינלאומי עשיר ומשגשג בה מתגוררים כ-17.5 מיליון תושבים.
זהו אחד מסמליה המובהקים של הפריחה הכלכלית בסין, שהחלה לאחר הרפורמות מרחיקות הלכת שהתווה הנשיא דאנג שיאו פינג החל משנות ה-80' ואשר חילצו 800 מיליון סינים מעוני. וכך, ארבעה עשורים מאוחר יותר ומעט יותר משנתיים מאז פריצתה לראשונה בעיר ווהאן שבמרכז המדינה, הממשל בבייג'ינג מתמודד שוב עם איום התפשטות הקורונה ברחבי סין ואל מחוצה לה.
אין ספק כי הרגישות הרבה המיוחסת לנושא, במיוחד על רקע המיקום האסטרטגי והתזמון בו התגלה וריאנט "האומיקרון הסמוי" (BA2), משפיעה על ההחלטה להטיל סגר מלא למשך שבוע על שנג'ן ועל מחוז ג'לין וכן, להטיל הגבלות על שנחאי. הפאניקה שאחזה בממשל הסיני נוכח פוטנציאל הנזק העתידי, גדולה ומשמעותית כעת יותר בעבר.

פוטנציאל הנזק העתידי נוכח התפשטות הנגיף
והעובדות מדברות בעד עצמן. בעבור מי שנחשב כיום לאחד המנהיגים החזקים בעולם ובעל-ברית של הנשיא פוטין, התמודדות עם "מיני-משבר" מסוג זה, העלול מהר מאוד לצאת מכלל שליטה ולהיהפך למשבר עולמי, היא הרבה מעבר לכאב ראש. זוהי התמודדות עם אתגר קיומי, מאיים ומורכב מ'בית' בזמן שבאירופה מתחולל מרחץ דמים ומאבק גלובלי נגד פוטין, שבו שי ג'ינפינג ניקרא לשמש כמתווך בינלאומי. במילים אחרות, זהו מבחן מנהיגות קריטי הנושא השלכות גיאופוליטיות משמעותיות, החורגות הרבה מעבר לסין וכל שכן, לסוגית היבחרו לכהונתו השלישית. זהו ניסיון "להחזיר את השד לבקבוק".

כשחשש מפגיעה כלכלית עולמית כמו גם מפגיעה בכלכלת סין, במוניטין שלה ובמעמדה העולמי עומדים לנגד עיניו, שי ג'ינפינג איננו בוחל באמצעים כדי לעצור את התפשטות המגיפה בהקדם האפשרי. הוא נוקט באסטרטגית 'אפס הדבקות' ונוקט צעדים דרסטיים מיידים הכוללים סגירה חלקית/מלאה של קווי ייצור ומפעלים בערים הסיניות המשגשגות.

לנשיא סין, המונע מתוך תחושת אחריות שורשית ונאמנות עמוקה לציבור הסיני לצד צורך בשמירה על יציבות פנימית, המהווים נר לרגליו, יש ניסיון רב בניהול משברים. בהתבסס על הכרה בעוצמתה הכלכלית-פוליטית של סין, במרכזיותה בזירה הבינלאומית ובמדיניותה ברחבי העולם הנשענת על אסטרטגיה ותכנון ארוכי-טווח, הנשיא פועל מתוך אינטרסים ושיקול דעת לצד חישובי עלות-תועלת פרגמטיים.

בעבורו, ירידת ערך המניות בבורסת הונג-קונג לצד עיכובים זמניים אך משמעותיים במערכת ההובלה הימית העולמית וזעזועים בשרשרת האספקה הגלובלית, הם רק "מכה קלה בכנף". זהו "מחיר" שפוי וריאלי אותו הוא מוכן לשלם בהווה ונכון לעת כתיבת שורות אלה, ולו כדי "לקנות" את השקט והיציבות ההכרחיים.

השלכות גיאופוליטיות   

וכך, בעוד סין מנהלת מאבק מ'בית' לבלימת הנגיף העלול להיות קטלני כשלעצמו, המערב המנומנם, חי בסוג של הכחשת מציאות. מדינות נאט"ו והממשל האמריקאי בראשם, בקושי מצליחים לעכל ולהבין את ממדי המשבר העולמי והיקף המאבק הרצחני באירופה, אותו הם נדרשים להוביל כדי לבלום את פוטין.
בתוך כך חשוב לזכור, כי קיצוני ואלים ככל שיהיה, פוטין בעבור שי ג'ינפינג, הוא בראש ובראשונה בן-ברית ושותף למאבק נגד ארה"ב והמערב וזאת, למרות המדיניות הרצחנית בה הוא נוקט. עם זאת, לצד מערכת יחסים קרובה אך מורכבת עם ראש הקרמלין, המבוססת על היכרות מעמיקה וממושכת לצד יחסים חמים בין הממשל במוסקבה והממשל בבייג'ינג בעיקר בעשור האחרון, קיימים פערים אסטרטגים ואידיאולוגיים עצומים בין המדינות ובין המנהיגים.

וכך, בזמן ששי ג'ינפינג "מג'נגל" בין אינטרסים ישירים וצולבים, עמדות מנוגדות ואפשרויות פעולה שונות, הוא נעזר בקודים התנהגותיים משלו כדי לבדל את עצמו מפוטין, להדגיש את הפערים מול רוסיה ומעבר לכך, כדי להקרין עוצמה, מנהיגות ואחריות כלפי הציבור הסיני והציבור העולמי, בפרט ברגעים אלה של משבר-בתוך-משבר. כל זאת, ולו כדי לשדרג את תדמיתה של סין ומעמדה בזירה הבינלאומית לא רק כמתווכת בינלאומית, אלא כמשכינת שלום בין הצדדים היריבים. וכך, כשמצד אחד, נשיא סין מסרב להיכנע לסחטנות הרוסית לספק לראש הקרמלין נשק ותמיכה כלכלית מצד שני, משרד החוץ הסיני איננו מהסס לבקר בחריפות את הממשל האמריקאי תוך שהוא מסרב לתמוך בסנקציות הבינלאומיות.

עם זאת, בראייה מערכתית, שמירה על ניטרליות סינית בזמן שהקורונה מרימה ראש ומתפשטת ברחבי סין, היא הזדמנות אל-חזור עבור פוטין להמשיך ולהחריף את מאבקו באירופה. עכשיו יותר מתמיד, כשסין עסוקה "בצרות משלה", ראש הקרמלין עלול להקצין את עמדתו הרצחנית ולא לבחול באמצעים לרבות שימוש בנשק לא קונבנציונלי, ולו כדי להסב תשומת לב עולמית ולמקסם את הישגיו מול המערב.