קונגרס המפלגה הקומוניסטית ה־20 שנערך השבוע בכיכר טיאנאנמן בבייג'ינג, נחשב לאחד האירועים החשובים בפוליטיקה הסינית. בכינוס, שבו נכחו כ־2,300 נציגים, נשיא סין שי ג'ינפינג הכריז על כהונתו השלישית כמזכ"ל המפלגה והציג את תוכניתו השאפתנית להחזיק צבא גדול ומודרני ולחזק משמעותית את הכלכלה עד שנת 2035.

כשהוא סוקר את מהלכיו בעשור האחרון, הדגיש שי כי המדיניות הקשוחה שאותה נקט הממשל נועדה לדאוג לשלומו ולרווחתו של הציבור הסיני, לחזק את עוצמתה וביטחונה הלאומי של סין, וכן לבסס את כוחה ומעמדה באסיה ובזירה הבינלאומית. זאת, תוך התמודדות עם אתגרים רבים מבית ומחוץ ובהם משבר הקורונה, סוגיית הונג קונג, משבר טאיוואן והיריבות עם ארה"ב, ומנגד השותפות האסטרטגית הבלתי מוגבלת עם רוסיה.

שי ג'ינפינג, הנתפס כ"מנהיג העליון" בסין ונחשב כיום לאחד המנהיגים החזקים והמשפיעים בפוליטיקה העולמית, דוגל בגישה פרגמטית ושאפתנית.

מצד אחד הוא מתאר בנאומו את חשיבותן של הרפורמות הכלכליות והרגולציות שערך בסקטור העסקי והציבורי בסין, וכן את הצורך להתמודד עם השלכות כלכליות וחברתיות חמורות של משבר הקורונה (דוגמת משבר הדיור והנדל"ן). במקביל, מסביר שי כי הממשל ממשיך לפעול לקידום פרויקט ה"חגורה והדרך" (BRI) ברחבי העולם. כל זאת כשהוא מוכוון לחולל שינוי במאזן הכוחות מול ארה"ב ולהשיג עליונות כלכלית, צבאית וטכנולוגית מולה.

וכך, כשהוא מתמרן בתוך קשת רחבה של אינטרסים וגישות לצד איומים והזדמנויות, נראה כי אם עד כה שי ביצר את מעמדו מבית וחיזק את שליטת המפלגה בכלכלה ובחברה תוך הדגשת הקדמה והחדשנות הטכנולוגית כמנוע צמיחה, בתקופת כהונתו השלישית הוא עומד להתמקד במדיניות חוץ אסרטיבית ומרחיבה, שתוביל להגברת השפעתה של סין על המרחב הגיאופוליטי העולמי.

שי ג'ינפינג (69), המנהיג החזק והדומיננטי ביותר כיום בסין, נשא את נאום הפתיחה בקונגרס שבמהלכו הכריז על כהונתו השלישית כמזכ"ל המפלגה, וזאת בד בבד עם היותו נשיא המדינה וראש הצבא הסיני. חשיבותו של אירוע מכונן זה, המתקיים אחת לחמש שנים ומושך אליו תשומת לב עצומה, נובעת מהאישור הפומבי שניתן למדיניות שאותה נוקט הממשל בתחומים שונים, ובהם ממשל, כלכלה, יחסי חוץ, טכנולוגיה ומדע.

יתרה מכך, בשונה משנים קודמות, הפעם התקיים הקונגרס בעיצומה של מציאות כאוטית מורכבת ביותר המאופיינת בשילוב בין אירועים המתחוללים הן במישור הפנים בסין, ובראשם ההתמודדות עם משבר הקורונה ואסטרטגיית "אפס הדבקות" שאותה נוקט הממשל הסיני, והן במישור החוץ שלה.

כשהוא נמנע מאזכור הפלישה של רוסיה לאוקראינה ונזהר מפני השמעת ביקורת כלפי מהלכיו הקיצוניים של פוטין, שי מתייחס בנאומו בעיקר להידרדרות היחסים עם ארה"ב והתגברות המתיחות מולה (דוגמת הגבלות הנגישות של סין לשוק המוליכים האמריקאי) וכן מול שכנותיה – ובראשן יפן, אוסטרליה והודו. זאת הן בענייני מסחר וטכנולוגיה והן בסוגיות ביטחוניות הנוגעות לתביעותיו של ממשל בייג'ינג בים סין הדרומי ובים סין המזרחי.

בנאומו, שבו הציג שי את רשימת ההישגים של הממשל לצד תוכניותיו לעתיד, נקט נשיא סין עמדה אסרטיבית ורטוריקה לוחמנית והזהיר מפני האתגרים הצפויים לסין נוכח עמדתן האגרסיבית של ממשלות המערב בעיקר בתחום הצבאי.

כשהוא אינו בוחל באמצעים, הדגיש שי את הצורך להגדיל ולחזק את הצבא שיגן על האינטרסים הסיניים ברחבי העולם, וזאת בעיקר בהקשר של הסוגיות הטריטוריאליות שבמחלוקת מול ארה"ב, ובראשן סוגיית הונג קונג ומשבר טאיוואן. נוכח מיקומו הגיאו־אסטרטגי וחשיבותו הגיאופוליטית העצומה של האי, נשיא סין אף הצהיר במפורש כי בכוונתה של סין לצאת למלחמה כדי להגן עליו, ובתוך כך לנפץ באחת את השפעתה של ארה"ב באוקיינוס השקט ומחוצה לו.

השגת עליונות צבאית

על רקע זה, לא בכדי נשיא סין חוזר ומבהיר בנאומו כי סין פועלת לחיזוק עוצמתה הצבאית ועוצמתה הטכנולוגית. עוצמות אלה מהוות בסיס לשמירה על היציבות האזורית ברחבי אסיה ולמיצובה כמעצמה גלובלית חזקה בפוליטיקה העולמית.

לדבריו, משאבים עצומים מושקעים בפיתוחים חדשניים ובטכנולוגיות מתקדמות, תוך שילוב בין חברות פרטיות מהסקטור האזרחי לבין חברות הפועלות בתעשיות הצבאיות בסין. כל אלה מאפשרים "להצעיר את האומה הסינית" ולהצעיד אותה קדימה, כך שסין צפויה לאתגר משמעותית את ארה"ב ואף לעבור אותה בקרוב, וכן להגדיל את נוכחותה והשפעתה באזורים שונים באסיה וברחבי העולם.

העובדות מדברות בעד עצמן. לאחרונה פורסם כי סין הגדילה מאז 2017 את תקציבי המחקר והפיתוח האזרחיים והצבאיים שלה מ־279 מיליארד דולר ליותר מ־405 מיליארד דולר, וכן מ־151 מיליארד דולר ליותר מ־229 מיליארד דולר (וזאת לעומת 70 מיליארד שמשקיעה הודו ב־2022).

תקציבים אדירים אלה מאפשרים לה לפתח טכנולוגיות מתוחכמות לצד מערכות נשק ולוחמה מתקדמות המבוססות בין היתר על בינה מלאכותית. אם לא די בכך, הרי שעל פי הערכות מודיעיניות שפרסם הצי האמריקאי לאחרונה, סין מחזיקה כיום בתקציב הביטחוני השני בגודלו בעולם, אחרי ארה"ב. בתוך כך, היא פועלת להרחבת היכולות הצבאיות־ימיות האסטרטגיות שלה הכוללות נושאות מטוסים, ספינות מלחמה וצוללות גרעיניות, לצד טילים בליסטיים בין־יבשתיים ופיתוח טילים היפר־סוניים מתקדמים, בעוד הצי הסיני צפוי לגדול בכ־40% עד שנת 2040.

לאור כל זאת, נקל להסביר את גישתו האסרטיבית והשאפתנית של הממשל הסיני בהנהגת שי, המקדם את עקרון ההסתמכות העצמית מבחינה מדעית, טכנולוגית ופיננסית וכן בתחומי האנרגיה והמזון. כשהוא מוכוון להפחית את תלותה במערב, שי מדגיש בנאומו כי סין מקימה לשם כך "פרויקטים לאומיים גדולים" ומשקיעה רבות בפיתוח וקידום תעשיות אסטרטגיות דוגמת סקטור האנרגיה המתחדשת, וכן תעשיית מוליכים שבה היא משקיעה 150 מיליארד דולר (לעומת 50 מיליארד שמשקיעה ארה"ב).

יתרה מזאת, נוכח המתיחות הגיאופוליטית הגוברת בעיקר בעניין טאיוואן והמלחמה באוקראינה, וכל שכן על רקע המחסור של סין במשאבים ואוצרות טבע (ובראשם נפט וגז טבעי) עקב החרפת הסנקציות הכלכליות המוטלות על רוסיה ומשפיעות על הכלכלה העולמית וזו הסינית, שי חזר עשרות פעמים בנאומו על המונח "ביטחון" ושם דגש על קידום ופיתוח התעשיות המקומיות בסין.

אלה, לדבריו, גורמי מפתח קריטיים שיאפשרו לסין להמשיך לפרוח ולהתקדם, וזאת על אף ההאטה המשמעותית בצמיחה הכלכלית של סין. על פי ההערכות שפרסם הבנק העולמי, שיעור הצמיחה של הכלכלה הסינית ב־2022 הוא 2.8% לעומת תחזית של 5.5%, וכן בהשוואה לממוצע של מדינות אסיה, העומד כיום על 5.3% וגבר על זה של סין, לראשונה מאז שנת 1990.

נאומו הלוחמני של שי מהווה מעין תוכנית אב אסטרטגית המתווה באופן כללי את העקרונות המנחים, המטרות ויעדי המשנה של הממשל הסיני לחמש השנים הבאות. אין ספק כי בהיותה מעצמה כלכלית, צבאית וטכנולוגית חזקה בעלת 1.4 מיליארד איש ו־5,000 שנות היסטוריה ותרבות מפוארת, סין חזקה, יציבה ועוצמתית מהווה נכס אסטרטגי במיוחד כיום, נוכח היחלשות ההגמוניה האמריקאית והמציאות הכאוטית שבה אנו מצויים.

עם זאת, חשוב להבהיר כי תוכניתו השאפתנית של שי לביסוס כוחה ומעמדה העולמי של סין, מהווה איום על לא מעט גורמים ברחבי אסיה ובזירה הבינלאומית.