בנאום נדיר לאומה בשבוע שעבר, הציב נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אולטימטום גרעיני לקהילה הבינלאומית והאשים את מדינות המערב ב"סחיטה גרעינית" של הממשל במוסקבה.

בנאומו הדרמטי, שבו הכריז גם על גיוס חלקי של 300 אלף חיילים רוסים, הבהיר ראש הקרמלין כי הוא מתכנן לספח מחוזות גדולים באוקראינה, וכי בכוונתו להשתמש בנשק גרעיני כדי להגן עליהם במסגרת הדאגה ל"שלמותה הטריטוריאלית" של הפדרציה הרוסית. כל זאת, לאחר שיום קודם לכן הורה על ביצוע משאלי עם פיקטיביים בארבעה מחוזות אוקראיניים – לוהנסק ודונייצק במזרח המדינה, וכן חרסון וזפוריז'יה בדרומה, כשלב מקדים בתוכניתו לספחם באופן רשמי לרוסיה.

וכך, כשהוא מקצין את מהלכיו ומזהיר מפני הסלמה גרעינית במטרה להניא את המערב מתמיכה באוקראינה וחימושה, מוסיף פוטין ומשגר מסר מאיים שלפיו מוסקבה צפויה להכריז כי כל מתקפת נגד של הצבא האוקראיני במחוזות הללו תיחשב כמתקפה על רוסיה עצמה, וזו תגרור אחריה תגובה גרעינית.

ללא ספק, מדובר בנקודת מפנה קריטית במאבק, ובהסלמה מסוכנת ביותר הנושאת השלכות קטסטרופליות על הקהילה הבינלאומית.

העובדות מדברות בעד עצמן. מאז סוף אוגוסט ספג הצבא הרוסי אבידות ומפלות כבדות נוכח מתקפות הנגד של הצבא האוקראיני והשתלטותו על שטחים רבים במחוזות חרקיב שבצפון־מזרח אוקראינה, דונצייק במזרח המדינה וחרסון בדרומה.

פרסומים עדכניים מראים כי לראשונה מאז פרוץ המלחמה לפני כשבעה חודשים, הצליחו הכוחות האוקראיניים לעבור ממצב של מגננה למצב של מתקפה־רבתי על רוסיה, ואף לגרום לשינוי אסטרטגי משמעותי במומנטום של המאבק. וכך, בתוך פחות משבועיים הם כבשו יותר מ־8,000 קמ"ר ושחררו עשרות ערים ויישובים אוקראיניים (דוגמת העיר החשובה איזיום), שהיו נתונים לשליטתו של הצבא הרוסי. הם השביתו ציוד לוחמה רב ופגעו במחסני חירום ובנתיבי אספקה קריטיים שלו.

הישגים אלה, שהתאפשרו במידה רבה הודות לשיתוף פעולה מודיעיני הדוק, לצד סיוע צבאי מאסיבי ותמיכה כלכלית עצומה מצד ארה"ב והמערב (הנאמדת ב־3 מיליארד דולר מדי חודש מאז פרוץ המלחמה), הגיעו בנקודת זמן קריטית. כזאת ההופכת את המאבק למלחמת התשה קשוחה ומסוכנת.

מצד אחד, מהלכים והישגים אלה משקפים נחישות, עמידות ויכולת צבאית משודרגת של צבא אוקראינה. מנגד, ככל שהצבא הרוסי סופג אבידות כבדות בכוח אדם וציוד לצד מהלומות ומפלות משמעותיות בשטח, ראש הקרמלין, שנאלץ להודות בנסיגה, נעשה מסוכן ביותר.

אופרטיביות ואסטרטגיות

התבוננות מקרוב במהלכיו של פוטין מאפשרת להבחין במצוקה החמורה שבה הוא נתון. גיוס חלקי של למעלה מ־300 אלף אזרחים, לצד הגברת האיום בשימוש בנשק גרעיני, הם מהלכים דרסטיים חמורים ביותר שלא בוצעו ברוסיה מאז סיום מלחמת העולם השנייה, וכל שכן מאז משבר הטילים בקובה (1962).

צעדים אלה – המהווים חלק מאסטרטגיית ההסלמה הגרעינית הרוסית שנועדה לבלום את תמיכתו הצבאית והכלכלית של המערב, וכן את המומנטום ההתקפי של הכוחות האוקראיניים בשטח – טומנים בחובם משמעויות אופרטיביות ואסטרטגיות שונות.

מעבר לאיתות על רצינות כוונותיו ומטרותיו של פוטין להמשיך להיאבק באוקראינה בכל מחיר, צעדיו מבהירים כי הוא אינו מוכן בשום אופן להתפשר, לסגת או לפתוח במו"מ עם אוקראינה. כמו כן, הם מבהירים כי מטרתו להגן על ארבעת המחוזות שיסופחו רשמית לרוסיה, וזאת גם במחיר "התאבדותי" הכרוך באסון קטסטרופלי של שימוש בנשק גרעיני.

בנוסף, מהלכים אלה מאפשרים לפוטין "לקנות זמן" לצורך התארגנות והיערכות מחדש של הצבא, הכוללות בין השאר גיוס כוח אדם חדש ומיומן, הכשרה של אנשי מילואים ופריסתם לאורך קווי החזית מול אוקראינה. לאחרונה פורסם כי היקף האבידות של הצבא הרוסי (הרוגים ופצועים) נאמד כיום ב־75 אלף חיילים, המהווה מחצית מהכוחות שהוקצו למלחמה באוקראינה ושנפרסו לאורך גבולותיה ב־24 בפברואר.

אם לא די בכך, הרי שהתבוננות לעומק על התנהלותו ומהלכיו האחרונים של ראש הקרמלין, חושפת משמעויות אסטרטגיות וצדדים מורכבים נוספים במאבק. כך לדוגמה, מסתמן כי פוטין, המודע היטב לעמדת הנחיתות שבה מצוי הצבא הרוסי ולעובדה כי לא יוכל לכבוש את כל אוקראינה, פועל מתוך אינטרס להחריבה עד היסוד ולהותיר אחריו "אדמה חרוכה".

וכך, כשהוא נעזר באיומים בשימוש ממשי ב"נשק יום הדין", הוא חותר ליצור "תמונת ניצחון" פיקטיבית, שמטרתה להעלות את המורל של החיילים הרוסים, ובד בבד לגרום לדמורליזציה בקרב שורות הצבא וההנהגה האוקראינית. חמור מזה, איום גרעיני כמשקל נגד למתקפות של הכוחות האוקראיניים נועד להבטיח את סיפוחם של ארבעת המחוזות במזרח ובדרום אוקראינה – מטרותיו האסטרטגיות מתחילת המלחמה. זאת חרף כישלונו של הצבא הרוסי למוטט את ממשל קייב וחרף ההשלכות האיומות של השימוש בנשק גרעיני.

בתוך כך, כיבוש שטחים ואחזקה של כ־20% משטחה של אוקראינה נועדו לאותת לממשלתו של הנשיא וולודימיר זלנסקי כי אומנם ייתכן שממשלתו מתקרבת יותר ויותר למערב, אבל – וזהו אבל גדול – אוקראינה לעולם לא תוכל להצטרף לאיחוד אירופה, כל שכן לארגון נאט"ו, כשהיא נתונה במלחמת התשה עם מוסקבה.

כשהוא נעזר בעוצמתה הגרעינית של רוסיה, יוצר פוטין במכוון "הישגים בשטח" המהווים הפסדים טריטוריאליים משמעותיים ביותר עבור אוקראינה – העשויים להבטיח סכסוך ממושך עמה, וכן את המשך שליטתו בשכנתו ובמשאביה הרבים. הישגים אלה אף עשויים לשמש בעבורו קלף מיקוח אסטרטגי במו"מ מולה ביום מן הימים, לצד "מנוף לחצים" באשר לעתידה הלוט בערפל, וכך להמשיך לשמר את עמדתה הדומיננטית של רוסיה ומעמדה הגיאופוליטי בזירה הבינלאומית.

גיאופוליטיות וביטחוניות

על רקע החרפת הצעדים שאותם נוקט פוטין, רבים סבורים כי סופה של המלחמה אינו נראה באופק, וכי היא עלולה להיות ארוכה, רצחנית ומדממת הרבה יותר ממה שניתן לדמיין. וכך, גיוס המוני לשורות הצבא הרוסי, בד בבד עם איום בשימוש ב"נשק יום הדין", מהווים נקודת תפנית דרמטית העלולה להוביל להסלמה חמורה שתצא מכלל שליטה.

לכן זה הזמן להפנים כי מדובר בנקודת אל־חזור קריטית ובאחד מרגעי השפל החמורים ביותר במאבק, המחייב את ארה"ב, מדינות נאט"ו ושאר העולם לנקוט גישה פרגמטית, אסרטיבית, זהירה ושקולה כלפי פוטין ועמדתו הניהיליסטית. כזאת שמצד אחד תספק מענה ברור וחד־משמעי כלפי הקרמלין והעומד בראשו ואף תבלום את מהלכיו הרצחניים, ובמקביל תמשיך לתמוך בכל מחיר ובכל דרך באוקראינה ואף תערוב לביטחונה.

אומנם אין שום ביטחון כי שילוב בין מדיניות מתוחכמת ומפוכחת, מיומנויות צבאיות ומסרים תקשורתיים, לצד עמדה עוצמתית שאינה פייסנית, יסייעו להתמודד מול פוטין. אבל ייתכן שדווקא שילוב בין מדיניות "המקל והגזר" ושיתוף פעולה בינלאומי שערבים לו מנהיגי המעצמות לרבות שי ג'ינפינג, מנהיג סין ושותפו וידידו הקרוב של ראש הקרמלין, יובילו להסדר מדיני כלשהו.

ההסדר יכול לכלול, לדוגמה, הפסקה זמנית של משלוחי הנשק ומערכות הגנה מתקדמות לאוקראינה מצד ארה"ב, תמורת נסיגתו של פוטין ממהלכיו הקיצוניים. או הקלה זמנית בסנקציות נגד רוסיה, תמורת יצירת ערוצים כלשהם לדיאלוג אופרטיבי בין הצדדים.

שבעה חודשים למאבק הרצחני באוקראינה, ונראה כי רוסיה צועדת לקראת כישלון צבאי משפיל ביותר. כישלון כה מחפיר לרודן רצחני ואכזר כפוטין, שרק שימוש בנשק גרעיני יכול לטשטש.