על רקע המלחמה באירופה מתחוללות במזה"ת טלטלות ותהפוכות גיאופוליטיות דרמטיות. בדיונים סביב משבר האנרגיה הגלובלי נוכח הזינוק במחירי הנפט, ועל רקע האיומים הביטחוניים ובראשם סוגיית הגרעין האיראני, נשואות העיניים לעבר ערב הסעודית, מנהיגת העולם הסוני, ואל מוחמד בן סלמאן העומד בראשה.

יורש העצר הצעיר, עדיין לא בן 37, הוא ללא ספק האיש החזק ואחת הדמויות המשפיעות והמחוזרות ביותר באזור בעת האחרונה. זאת הודות לעושרה העצום וליציבותה של סעודיה, לצד מעמדה הבכיר וחשיבותה הרבה לזירה הבינלאומית. מעמדה אף התחזק לאור סיום בידודה מהקהילה הבינלאומית ובראשה ארה"ב על רקע מעורבותה ברצח העיתונאי ג'מאל ח'אשוקג'י ב־2018.

חשיבות רבה נודעת לחידוש היחסים ולביסוס הקשרים עם סעודיה והעומד בראשה ברובד הבינלאומי, בהיותה יצואנית הנפט הגדולה בעולם, המעצמה האזורית המובילה מול איראן, וכן, כבעלת ברית חשובה, ותיקה ויציבה של ארה"ב. התבוננות במערכות היחסים, ההסכמים והקואליציות שנוצרו לאחרונה במזרח התיכון חושפת מארג שלם של אינטרסים שונים ולא פעם מנוגדים, לצד קשרים, בריתות ועמדות סותרות, המתקיימים בו־זמנית בכפיפה אחת.

האיום האיראני

וכך, בזמן שאיראן נתונה במצוקה כלכלית וחברתית קשה לצד טלטלות בצמרת המשטר והפיקוד הצבאי־הביטחוני שלה, ערב הסעודית, הנחשבת לאחת מהמדינות השמרניות והחזקות במזרח התיכון, משגשגת כלכלית ובעלת תמ"ג מהגבוהים בעולם. על פי תחזית קרן המטבע הבינלאומית, הכלכלה הסעודית צפויה לצמוח השנה ב־7.6% ולהגיע ללא פחות מטריליון דולר.

זאת ועוד, מאז עלייתו של בן סלמאן לשלטון ב־2017 וכחלק מ"חזון 2030" השאפתני שאותו ניסח, סעודיה עוברת ביוזמתו שינויים מרחיקי לכת. לצד מהלכים מדיניים ומאבק בשחיתות, יורש העצר מבצע רפורמות חברתיות (דוגמת היתר נהיגה לנשים) ומהפכות כלכליות (דוגמת הרפורמות בשוק הדיור ובמגזר התיירות). כל זאת תוך התמודדות עם התגברות האיומים הביטחוניים מצד איראן, הפועלת נגדה באמצעות כוחות הנאמנים למשטר, ושלוּחִים שלה בכמה מוקדים וממדים (אוויר, קרקע וים), כשהיא מנצלת את גבולותיה הארוכים והפרוצים של הממלכה.

דוגמאות לכך הן האיומים מצד החות'ים בתימן, המבצעים ירי רקטי לעבר יישובים ושדות תעופה בסעודיה, לצד מתקפות טרור נגד מתקני נפט ונתיבי שיט; האיומים מצד מיליציות פרו־שיעיות הפועלות בעיראק, בסוריה ובלבנון נגד אינטרסים סעודיים; ניסיונות איראניים לפגוע בסעודיה באמצעות טילי שיוט וכטב"מים; ומתקפות סייבר מצד גורמים עוינים באיראן, הממוקדות בתשתיות קריטיות כמו אנרגיה, חשמל ומים.

בתוך כך, על אף הדיווחים הרבים בדבר שיחות ישירות ומפגשים אשר מתקיימים בין טהרן לריאד, בין היתר סביב האינטרס המשותף לשתיהן הנוגע לתמחור הנפט, מנקודת המבט של איראן – ערב הסעודית הייתה ונשארה יריבה מושבעת. זאת בשל קשריה עם ארה"ב והשפעתה על המדיניות האמריקאית במזה"ת, וכל שכן נוכח ההסכמים לשיתוף פעולה כלכלי וביטחוני שנחתמו עם ישראל וההתפתחויות באזור שתכליתם לייצר הגנה אזורית ולבלום את השפעתה האזורית ותוכנית הגרעין שלה.

וכך, בזמן שאיראן שקועה עד צוואר בבעיות מבית ומחוץ, סעודיה היא המדינה העשירה, היציבה והדומיננטית מביניהן. במיוחד בהנהגת בן סלמאן, הנוקט גישה של התקרבות כלפיה – ובו־זמנית מבצע מהלכים נגדה בשיתוף ארה"ב וחברותיה במזה"ת.

חשוב להבהיר כי סעודיה היא מנהיגת מדינות ערב והעולם הסוני (המהווה כ־85%־90% מהעולם המוסלמי), ושני המקומות הקדושים ביותר לאסלאם, מכה ואל־מדינה, שוכנים בה. היותה המדינה הגדולה בחצי האי ערב, מיקומה האסטרטגי בטבורו של המזרח התיכון ומעמדה הבכיר בשוק האנרגיה העולמי מקנים לה עוצמה גיאופוליטית אדירה.

סעודיה עומדת בראש ארגון GCC המאחד כלכלית וביטחונית את מדינות המפרץ, כשארמקו (ARAMCO), חברת הנפט הממשלתית של הממלכה, היא יצואנית הנפט הגדולה בעולם ויותר מ־60% ממשלוחי הנפט שלה מגיעים למדינות אסיה ובראשן סין, יפן והודו.

אם לא די בכך, הרי שערב הסעודית ואיחוד האמירויות הן היצרניות היחידות בארגון אופ"ק פלוס הנהנות מרזרבות משמעותיות של הזהב השחור. הן יכולות להגדיל את תפוקת הנפט כדי לרסן את עליית המחירים ולהשפיע על יציבות שוק הנפט העולמי. והעובדות מדברות בעד עצמן. מפת האינטרסים הגיאופוליטיים בשוק האנרגיה מתעצבת כל העת וניצבת לנגד עיניו של הממשל הדמוקרטי של ג'ו ביידן.

השלכות גיאופוליטיות

כאן חשוב להבין כי בעקבות אירועי ה"אביב הערבי" במזה"ת (2011) חל משבר אמון עמוק בין מדינות ערב לבין ארה"ב, שתמכה בהפלת משטרים צבאיים חילוניים דוגמת מצרים ותוניסיה. אלה הובילו לשינויים משמעותיים מבחינת טיבם ואופיים של היחסים והאינטרסים גם בין סעודיה וארה"ב.

וכך, ככל שהממשל האמריקאי נסוג מהמחויבות שלו כלפי מדינות האזור ומגלה פחות נוכחות ומעורבות בסכסוכים מקומיים (דוגמת הנסיגה מעיראק ומאפגניסטן), הממשל בריאד פועל מתוך ראייה פרגמטית וכוללנית להשלמת האינטרסים ולהרחבת הקשרים מעבר לוושינגטון.

עם זאת, כשהוא מודע לרגישות ולתלות הפוליטית־ביטחונית בארה"ב, דוגל בן סלמאן ב"ריאל פוליטיק", כלומר במדיניות חוץ אגרסיבית אך שקולה. הוא פועל להרחבת הקשרים עם סין ורוסיה, וכן לחידוש היחסים שנותקו עם מדינות האזור ובראשן קטאר וטורקיה. דוגמה מובהקת לכך היא הרחבת שיתופי הפעולה עם סין בתחומי הטכנולוגיה והתשתיות, כשגולת הכותרת היא העמקת קשרי הסחר ומכירת הנפט הסעודי תמורת מטבע סיני (יואן) במקום דולר אמריקאי.

העובדה שסעודיה היא ספקית הנפט הגדולה ביותר של סין במזה"ת (כ־2 מיליון חביות נפט ביום מאז פרוץ המלחמה באוקראינה) ושסין רוכשת יותר מ־25% מיצוא הנפט הסעודי, נושאת השלכות עולמיות נרחבות שעשויות להשפיע על מעמדו של המטבע האמריקאי ועל שוק האנרגיה הגלובלי.

לכן יש לבחון את המציאות החדשה במזרח התיכון מנקודת מבט מערכתית שונה ממה שהכרנו עד כה. כזאת המביאה בחשבון את העובדה כי במקביל לשינויים הגלובליים המתחוללים בזירה הבינלאומית, המזרח התיכון כולו, ובכלל זה ערב הסעודית, עובר טלטלות ותמורות גיאופוליטיות משמעותיות ביותר.

מצב מורכב זה טומן בחובו הזדמנויות נדירות. לצד הרחבת קשרי הסחר והכלכלה בין מדינות האזור ומול המעצמות העולמיות, מדובר בחלון זמן היסטורי שמאפשר להעמיק את שיתופי הפעולה ביניהן כדי ליצור סדר ויציבות ביטחונית שיסייעו לבלום את איראן, על קשת איומיה והתפשטות השפעתה ההרסנית באזור. וכאן סעודיה ממלאת תפקיד קריטי. היא המדינה היחידה באזור הנמצאת בעמדת מפתח אסטרטגית דומיננטית וחזקה גם בפוליטיקה העולמית, שיכולה להוביל תהליכים בינלאומיים שישפיעו על המזרח התיכון כולו.

וכך, דווקא מוחמד בן סלמאן, מנהיג נחוש, חריף ומהפכן הידוע גם באכזריות שאינה יודעת גבולות (רצח ח'אשוקג'י), הוא מי שיכול להתאים את עצמו לנסיבות ואף לסייע לארה"ב, אם ירצה בכך, לשמור על מעמדה העולמי ועל מאזן הכוחות בזירה הבינלאומית. ללא ספק, יורש העצר הסעודי הוא "ג'וקר מנצח".