"אפריקה היא בת ערובה של פוטין, שהטיל סגר על יצוא החיטה מהמדינה", כך הצהיר השבוע נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי, במפגש וירטואלי עם ראשי האיגוד האפריקאי (AU). לדבריו, אומנם המלחמה רחוקה פיזית מאזרחי אפריקה, אך נסיקתם של מחירי המזון קירבה אותה לפתח ביתם של מיליוני רעבים ברחבי היבשת. המלחמה, ללא ספק, נושאת השלכות גיאופוליטיות קשות. אוקראינה ורוסיה הן שתי המדינות הגדולות באירופה, והן ממלאות תפקיד מרכזי בשוק המזון העולמי, והמערכה ביניהן פוגעת במדינות המוחלשות התלויות בהן, באירופה ובאסיה, ומחריפה את משבר התזונה הקטסטרופלי המתחולל באפריקה.

הפלישה הרוסית, שהובילה להפסקת הסחר הבינלאומי עם רוסיה ואוקראינה, יצרה שיבושים והגבלות בשרשרות הייצור, האספקה ויצוא הסחורות החקלאיות. אלו פגעו משמעותית באספקת המזון והדגנים למדינות העולם, כשברקע חלה עליית מחירים עולמית בשיעור של כ־30%. בנוסף, אקלים קיצוני ואסונות טבע, ובהם שיטפונות ובצורות, מחלות ומגיפות (כגון אבולה וקורונה), לצד מאבקי כוח ומלחמות מקומיות, בד בבד עם עליית מחירים חדה בשווקים המקומיים, החריפו את ממדי העוני והרעב במדינות אפריקה. בעקבות המצב הקשה שנוצר שם, ארגון הצלב האדום מזהיר כי אוכלוסיות של מיליונים מתמודדות עם תת־תזונה ומחסור חריף במזון. במילים אחרות – אי־ביטחון תזונתי.

העובדות הקשות מדברות בעד עצמן. רבות ממדינות היבשת השחורה, שטרם התאוששו ממשבר הקורונה, תלויות בייבוא מזון, דגנים, שמנים ודשנים מאוקראינה ומרוסיה. השתיים אחראיות על אספקה של כ־30% מייצוא החיטה העולמי. בעוד רוסיה אחראית על כ־17% מייצוא החיטה בעולם, אוקראינה היא שיאנית בייצוא הדגנים ומחזיקה בנתח של 12% מהשוק העולמי. היא מספקת 17% מייצוא התירס וכ־80% מסך השמנים לבישול, דוגמת שמן קנולה וחמניות.

בעשור האחרון גבר הביקוש של מדינות אפריקה לדגנים ויבוא החיטה. בשנים 2007־2019 הוא צמח ב־68%, והגיע ל־47 מיליון טונות. לדוגמה, אריתריאה מייבאת את כל מלאי החיטה שלה מאוקראינה ומרוסיה; מצרים, לוב וסודן מייבאות מהן כ־85%; וניגריה, המדינה המאוכלסת ביותר ביבשת (כ־200 מיליון איש) ויבואנית החיטה הרביעית בהיקפה בעולם, מייבאת מאוקראינה ומרוסיה כרבע מתצרוכת החיטה שלה.

וכך, אם עד לפני הפלישה ייצור הדגנים באוקראינה סיפק מזון לכ־400 מיליון איש באפריקה, אוכלוסייה זו נמצאת מאז במצוקה קשה ביותר. השיבושים באספקת הסחורות גררו עליית מחירים עולמית גם בשוק האנרגיה, שהשפיעו על עלויות ייצור המזון וההובלה, וכל זאת, בנוסף לנסיבות החמורות שהתקיימו מלכתחילה ברחבי אפריקה.

כאמור, מדובר על שילוב של מצוקה כלכלית־חברתית קשה בעקבות משבר הקורונה עם קונפליקטים ומאבקי כוח על משאבים מקומיים (דוגמת מלחמת האזרחים באתיופיה וסכסוך אתני בסודן), בנוסף לפגעי מזג אוויר קיצוני שגרמו לבצורת הקשה ביותר שפקדה את היבשת זה ארבעה עשורים. כל אלה הובילו לזינוק חד במחירי המזון בשווקים המקומיים בזמן שהאוכלוסייה נאנקת תחת תנאי קיום מחרידים.

השמדה שיטתית

אם לא די בכך, אוקראינה היא מקור האספקה המרכזי שממנו רוכש ארגון התזונה העולמי של האו"ם כמחצית מכמות החיטה שאותה הוא מפיץ ברחבי העולם. לאחר שפוטין השתלט על כ־20% משטחה, הוא חסם את הגישה המרכזית לאפריקה באמצעות סגר שהטיל על נמלים חשובים בים השחור (אודסה, חרסון ומיקולייב), האחראים על יצוא סחורות, ובהן דגנים, לשווקים הבינלאומיים.

חמור מכך, בתחילת השבוע דיווח ה"טלגרף" הבריטי כי פוטין עומד מאחורי החרמת מרכולתן של ספינות משא אוקראיניות בים השחור, ולפי ההערכות מדובר בגניבה של כ־600 אלף טונות חיטה שמקורה באוקראינה שהועברו לרוסיה. זאת בנוסף להשמדה שיטתית של תוצרת חקלאית עצומה בהיקף העולה על 20 מיליון טונות דגנים, ובהם גרעיני חיטה, הנרקבים במחסני התבואה, ולהשחתה מכוונת של מיליוני דונמים של אדמות חקלאיות ברחבי אוקראינה.

להבדיל, אך באותו הקשר, הודו, יצרנית החיטה השנייה בגודלה בעולם, הודיעה במקביל על איסור יצוא הדגנים שלה, בשל נזקי אקלים קיצוני שפקד את המדינה. שלל הגבלות, שיבושים וחסמים אלה מונעים העברה של מכולות חירום קריטיות לאפריקה. מדובר בפגיעה אנושה באוכלוסיות העניות ביותר בעולם לרבות ילדים, הנמצאים בקבוצת הסיכון הגבוהה ביותר.

על פי ההערכות של ארגון סיוע הומניטרי בינלאומי הפועל בקניה, כ־5.5 מיליון ילדים נתונים בתת־תזונה וסכנת רעב מיידית במדינה מוכת בצורת כבדה. כל זאת תוך מימוש חלקי בלבד של תוכנית סיוע בינלאומית בחסות האו"ם העומדת לרשותה. פרסום ב"ניו יורק טיימס" באפריל חשף כי עד כה נעשה שימוש מוגבל של 11% בלבד מתוך תקציב בהיקף של 139 מיליון דולר. גם במדינות השכנות, ובראשן אתיופיה, סומליה ודרום סודן, נעשה עד עתה שימוש זעום בשיעור של 3% בלבד מתוך תקציב של 6 מיליארד דולר שהוקצו לטובת סיוע חירום עבורן.

תהיינה הסיבות לכך אשר תהיינה, אין עוד מקום לספקות. מדובר באחד ממשברי המזון והתזונה הקשים ביותר בהיסטוריה המודרנית, הפוגע באוכלוסיות שלמות ברחבי אפריקה. כעת יותר מתמיד, מדינות מערב אפריקה, ובראשן ניגריה, ומדינות מזרח אפריקה ובראשן אתיופיה ודרום סודן, סובלות מאיום ממשי על חיי מיליונים מאזרחיהן. על פי דוח שפרסם האו"ם בחודש מאי, 11 מדינות באפריקה נמצאות בסיכון קיצוני של אי־ביטחון תזונתי, וזאת לעומת 6 מדינות בנובמבר 2021. במקביל, ארגון התזונה העולמי הזהיר כי היקף האוכלוסייה ברחבי היבשת המתמודדת כיום עם סכנת מוות כתוצאה מרעב ותת־תזונה מגיע ל־174 מיליון אזרחים, כמעט פי ארבעה משנת 2018.

ראשי ארגון הבריאות העולמי וארגון התזונה העולמי הזהירו כי מדובר באחד ממצבי הקיצון החמורים ביותר שחווה העולם ואפריקה בפרט. זוהי "פצצה מתקתקת" העלולה להתלקח למחאות והפגנות המוניות שיידרדרו לאלימות קשה ברחבי אפריקה, בדומה ל"אביב הערבי" (2011), ויובילו למשבר ביטחוני עצום באחד האזורים העניים והנפיצים ביותר בזירה הבינלאומית.

זה הזמן להתעורר ולהפנים כי המלחמה של פוטין נושאת השלכות קשות, ושבמצב חירום טרגי זה, על ממשלות ברחבי העולם וארגונים בינלאומיים לעשות כל שביכולתם כדי לסייע במימון ובאספקת מזון וצורכי קיום בסיסיים לאוכלוסיות אלה, המצויות כיום על פי התהום. גורלן במידה רבה כבר נחרץ, אך האם ניתן לפוטין להכריע ולהחליט בעבור אזרחי אפריקה, מי ישרוד ומי לא? האם העולם ייתן לכל זה יד ויאפשר לאפריקה להיות באמת "בת ערובה" של פוטין?