אוקראינה, המדינה השנייה בגודלה באירופה, עשירה בעתודות של מקורות אנרגיה ומינרלים נדירים, ובראשם ליתיום, קובלט וניקל, לצד מגוון רחב של משאבי טבע ובהם נפט, פחם וגז טבעי. חסימת נמליה בים השחור, שבאמצעותם היא מספקת חומרי גלם וסחורות יקרות ערך אלה לאיחוד אירופה, וכן סחורות חקלאיות לאפריקה ולמזרח התיכון, מהווה אתגר כלכלי עצום עבורה.

חמור מכך, כיבוש אזורי דרום המדינה שבהם מצויים מרבית אוצרות הטבע והמשאבים שעליהם נשענת הכלכלה האוקראינית, עלול להוות איום ממשי על קיומה. פרסומים של ממשלת אוקראינה מראים כי חלקה של תעשיית הברזל מהווה 22.4% מכלל הייצוא שלה בשנת 2021, וכי חלקה של תעשיית המזון גבוה מ־30%. אומנם חלק מייצוא הסחורות נעשה כעת ברכבות, אך לא מדובר בפגיעה ביעילות או בשיבושים שיחולו בשרשרות האספקה בלבד. הצבא הרוסי, שמפציץ במכוון תשתיות תעבורה קריטיות ותחנות כוח ברחבי אוקראינה, הורס באופן שיטתי נתיבי סחר ותחבורה חלופיים שלה.

היהלום שבכתר

אם לא די בכך, לאורך חופי הים השחור של אוקראינה מצויים מצבורים עשירים ובתוליים של אוצרות טבע הטומנים בחובם פוטנציאל אנרגטי וכלכלי עצום. ההערכה היא כי מאגרים אלה גדולים משמעותית ממאגרי הגז היבשתיים שלה, הכוללים כטריליון מ"ק.

השתלטות רוסית עליהם, וכן על צינור הגז הרוסי העובר דרך הערים אודסה ומיקולאייב ושיוצא דרך העיר אורליבקה שנמצאת סמוך לגבול אוקראינה־רומניה, תקנה לקרמלין הישג גיאו־אסטרטגי חשוב ותגדיל את היקף מקורות האנרגיה ומשאבי העוצמה של מוסקבה. בנוסף, מי שיתבונן במפת אוקראינה, יבחין כי מרבית החברות המקומיות והזרות בתעשיית האנרגיה המתחדשת שלה, הכוללות בין השאר פיתוח וייצור טורבינות רוח ופאנלים סולאריים, שוכנות בדרום המדינה.

כל זאת בנוסף לשתי תחנת כוח גרעיניות מרכזיות הכוללות את המתקן הגרעיני הגדול באירופה שנמצא בזפוריז'יה. על אף שהיא נשלטת על ידי רוסיה מתחילת המלחמה, תחנה זו נתונה בסיכון גבוה לאסון אקולוגי והומניטרי נוכח הפגזות כבדות שהיא סופגת לאחרונה מצד הצבא הרוסי. ללא ספק, מדובר ביעד אטרקטיבי המשמש "נשק" של פוטין נגד ממשלות קייב והמערב.

ראש הקרמלין, המוּנע מתוך שיקולי עלות־תועלת, מודע היטב למגוון מקורות האנרגיה של אוקראינה. אחד המשאבים החשובים המצויים בדרום־מזרח המדינה הוא עתודות המינרלים – ליתיום, קובלט, נחושת וניקל – הנחשבים ל"אוצר הנעלם" שלה. מינרלים אלה, שנחשבים לחבויים, מצויים לאורך אזור גיאוגרפי נרחב המכונה "המגן האוקראיני", המתפרש באלכסון מהפינה העליונה של אוקראינה, לדרום־מזרחה.

בתוך כך, הליתיום נחשב ל"יהלום שבכתר" בשל ערכו וחשיבותו העצומה לייצור סוללות המשמשות לתעשיות אלקטרוניקה שונות ובהן טלפונים סלולריים, מחשבים ניידים, פאנלים סולריים, רחפנים, מכוניות חשמליות, וכן למטרות אחסון של אנרגיה מתחדשת.

מאז שהתגלה בסוף שנות ה־40 במאה הקודמת, ובעיקר נוכח המצאת האלקטרוניקה הניידת ופיתוח מנועי חשמל, הביקוש העולמי לליתיום גדל משנה לשנה. על פי הערכות, הביקוש לליתיום צפוי לצמוח ביותר מ־250% בחמש השנים הבאות ולעלות מ־300 אלף טונות ב־2020, למיליון טונות ב־2025.

ליתיום הינו משאב טבע שאיננו קיים בתצורה המקורית שלו, אלא בשילוב עם מינרלים נוספים. מרבצים אדירים של מיליארדי טונות ליתיום שקועים בקרקעית הים, ועל פי דיווחים שונים, כ־70% ממצבורי הליתיום המצויים ברחבי העולם, נמצאים כיום בצ'ילה, סין, ארגנטינה ואוסטרליה. בנוסף, מדינות שונות ובראשן פורטוגל, ברזיל, ארה"ב וזימבבואה, מחזיקות במאגרים גדולים של מינרל הליתיום ספודומן.

לצד זאת, חוקרים אוקראינים פרסמו לאחרונה כי מאגרים עצומים בהיקף של כ־500 אלף טונות של תחמוצת ליתיום, מצויים כיום בחבל דונבאס שבמזרח אוקראינה ובאזור ה"מגן האוקראיני", וכי ריכוזים גבוהים ביותר ממנו נמצאים סמוך למריופול. כלומר, שכנתו של פוטין היא בעלת פוטנציאל ענק להיהפך לאחת ממפיקות הליתיום המובילות בעולם. בכך באה לידי ביטוי חשיבותה האנרגטית הרבה של אוקראינה והפוטנציאל הכלכלי העצום הטמון בכיבוש משאביה, המהווים "מכרה זהב" קריטי בעיני נשיא רוסיה.

עובדות אלה מספקות הסבר למדיניותו התוקפנית של ראש הקרמלין ומהוות קטליזטור המדרבן אותו להשתלט על מקורות האנרגיה העצומים שלה בכל מחיר. כל זאת במטרה להבטיח את עתודות האנרגיה ולשדרג את מעמדה של רוסיה בשוק האנרגיה הגלובלי, על אף ובשל הסנקציות החריפות המוטלות עליה ובידודה הבינלאומי.

השלכות גיאופוליטיות

מנקודת מבט גיאופוליטית, ביטחונית וכלכלית רחבה, לא בכדי פוטין נאבק על כיבוש קו החוף הדרומי של אוקראינה, לצד שטחים בעלי חשיבות אסטרטגית במזרח, חרף מתקפות הנגד של הצבא האוקראיני, שלאחרונה מתמקדות באזור העיר חרסון.

מהלכים אלה, המובילים בטווח הקצר לחנק המסחר והכלכלה האוקראינית, עתידים לפגוע עד היסוד בביטחון ובעצמאות הכלכלית והאנרגטית שלה. מנגד, כיבוש וסיפוח השטחים, גם אם ייחתם הסכם להפסקת אש בין הצדדים, צפוי להוביל לגידול משמעותי בהיקף עתודות האנרגיה והמחצבים הקריטיים שיהיו בשליטת רוסיה. אלה צפויים לספק לה ביטחון אנרגטי, לשפר את מצבה הכלכלי ולסייע לביסוס מעמדה כמעצמת אנרגיה לצד היותה מעצמה גרעינית.

זאת ועוד, השתלטות על מקורות אנרגיה וחומרי גלם אסטרטגיים מעמידה את הקרמלין במצב חדש וטוב יותר הן מול ארה"ב והמערב, והן מול סין. כיצרנית נפט וגז מובילה בעולם המספקת כ־30% מהגז הטבעי לאיחוד האירופי, עתידה רוסיה לנצל את התלות האנרגטית של אירופה בה לצורך סחיטה נגדן ונגד ארה"ב.

כבר עתה רבות מממשלות אירופה מתמודדות עם אתגרים כלכליים מורכבים, וזאת טרם החרפת ממדי משבר האנרגיה בעולם הצפוי לקראת החורף. בנוסף, שליטה רוסית במקורות אנרגיה אסטרטגיים ובמשאבי טבע נוספים בדגש על מרבצי ליתיום, המהווים מרכיב קריטי בכלכלת סין, צפויה להשפיע על יחסיה המורכבים של מוסקבה עם הממשל בבייג'ינג.

סיטואציה זו עשויה להפחית את תלותה הכלכלית בסין ואף להרחיב משמעותית את שיתופי הפעולה ביניהן במגזר האנרגטי, זאת נוכח שליטתה של סין בכ־80% משרשרת האספקה העולמית לסוללות ליתיום־יון. תרחיש כזה, שמומחים רבים חוששים ממנו, עלול להעצים את המתיחות הגיאופוליטית מול ארה"ב, שתגלוש למלחמת סנקציות ותגביר את היריבות בין המעצמות.