כשמלחמה קרה ומפלצתית בהובלת פוטין משתוללת על אדמת אירופה, השאלה איננה האם היא תוביל לאינפלציה והאם גלי ההדף שלה ישפיעו על כלכלתן של מדינות המפרץ. המתיחות והתנודתיות הרבה בשווקים, ניכרת היטב במסחר בנכסים הפיננסיים ומחירי הסחורות מזנקים. בזמן ששוק המניות מגיב בחריפות למדיניות הדורסנית של פוטין, מחיר הנפט מרקיע שחקים. מ-75 דולר לחבית בתחילת השנה, מחירו שבר שיאים השבוע והגיע ל-139 דולר, רמתו הגבוהה ביותר מאז 2008 ואף צפוי כי ימשיך לנסוק. בתוך כך, החרפת הסנקציות כלפי רוסיה, יצרנית הנפט השלישית בגודלה בעולם, פוגעות קשה במערכת הפיננסית שלה וכן, משפיעות על הכלכלה העולמית. בניסיון לבלום את מנהיג הקרמלין ולהשפיע על מיתון הלחץ האינפלציוני הגלובלי, כבר עתה ברור כי המלחמה באירופה משפיעה משמעותית על הזרמה ומכירת נפט רוסי לשוק העולמי, על היקף מכסות הייצור של חברות ארגון אופ"ק, כמו גם על מימון ושינוע מכליות הנפט והזרמת תקבולי הנפט בשווקי העולם. מצב כאוטי זה, עלול להשפיע על יציבות שוק האנרגיה הגלובלי לאורך זמן ויש לו השלכות גיאופוליטיות נרחבות וגלי הדף הקשורים לזירה הבינלאומית, להסכם הגרעין האיראני ולישראל.

המלחמה של פוטין

העובדות אינן מותירות כל מקום לספק. המלחמה של פוטין, חורגת הרבה מעבר לגבולות אירופה ולמאבק צבאי על כיבוש אוקראינה. היא מתחוללת גם על העולם הפיננסי בשל חלקה החשוב והאסטרטגי של רוסיה בשווקי הסחורות בעולם ובכלל זה, בשווקי הנפט, הגז, המתכות והסחורות החקלאיות. וכך, בעוד היקף ייצוא הנפט של רוסיה הגיע לפני המלחמה לכ-5 מיליון חביות ביום, כ-12% מהיקף היצוא העולמי ולכ-2.5 מיליון חביות ביום של מוצרי דלק, כ-10% מהמסחר העולמי, על רקע הידוק הסנקציות הכלכליות נגדה שצמצמו בכ-60% את היקף הייצוא שלה, מוסקבה עלולה להגיב בצמצום הנפט לאירופה אשר יוביל לעלייה נוספת במחירו העולמי.

חשוב לזכור כי שיבוש היצע הנפט העולמי ושינויים במכסות הייצור עקב הידוק הסנקציות, אינם משפיעים רק על הטווח הקצר ועל סקטור האנרגיה הרוסי בלבד. מעבר להגברת המתיחות הגיאופוליטית וחוסר-הוודאות במזרח-אירופה, שיבושים אלה פוגעים ישירות ברבות ממדינות אירופה (דוגמת פולין, סלובקיה, הונגריה וצ'כיה), מאחר וחלק ניכר מיבוא הנפט שלהן נעשה מרוסיה ועובר דרך אוקראינה. מעבר לכך, שיבושים אלה מובילים לאספקת נפט גולמי ממאגרים אסטרטגים נוספים שמקורם בים הצפוני, במערב אפריקה וכן, במזרח התיכון בקרב מדינות ערב ובראשן ערב הסעודית ועיראק, המייצרות סוגי נפט שונים. עם זאת ונוכח הגמישות המעטה הקיימת בשווקי הנפט, שיבושים באספקתו, כבר מושפעים מביקוש מוגבר בעקבות השפל של מגיפה הקורונה. אלה עלולים להחריף את עליית מחיר הנפט ובהמשך אף להכביד על הביקוש לדלק (למכוניות ומטוסים) ואלה בתורם, יובילו להגברת האינפלציה העולמית.

השלכות גיאופוליטיות על מרחב המזרח התיכון

אין ספק כי האירועים הקשים באירופה, גורמים דאגה רבה בארה"ב, טלטלה משמעותית ופגיעה בתפוקת הנפט ובמכסות הייצור של חלק מחברות ארגון אופק+. על אף שמדינות המפרץ ובראשן ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הן היצרניות היחידות בארגון שיש להן רזרבות משמעותיות בהיקף השווה ערך ל-2% מהביקוש העולמי לנפט, עדיין יכולתן מוגבלת להדביק את היקף הביקוש העולמי לזהב השחור. בנוסף, על רקע המחלוקות הפנימיות בין שתיהן, וכן בין כלל חברות הארגון המצדדות בפוטין לבין המתנגדות למדיניותו הרצחנית ולצד זאת, נוכח השוני הקיים בין יצרניות הנפט הגדולות בארגון לבין החברות המוחלשות ובראשן החברות האפריקאיות, גוברים הפערים ביניהן ומתחזק החשש בנוגע ליכולתן להאיץ את תפוקת הנפט כדי למתן את המחירים. אין ספק כי יכולתו של ארגון אופ"ק לשמר את מחיר הנפט ולייצב את שוק הנפט העולמי, מוגבלת עד בלתי אפשרית. זאת, בעיקר כל עוד רוסיה מתחרה בסעודיה על הבכורה כיצואנית הגדולה בעולם של נפט גולמי עם קרוב ל-2 מיליון חביות ביום וכן, במסגרת מאבק גיאופוליטי בוטה ודורסני על עמדת בכורה בזירה הבינלאומית.

וכך, על אף ההבנות ושתוף הפעולה המתקיימים בין מוסקבה וריאד במסגרת אופ"ק+, במקביל גוברת היריבות המרה בין רוסיה וסעודיה על השגת מעמד, עוצמה ואזורי השפעה ברחבי העולם בדגש על המזרח התיכון וכן, על אסיה בדגש על סין. כל זאת, במסגרת תמיכתו המאסיבית של פוטין באיראן במסגרת הסכם הגרעין האיראני וכן, נוכח היריבות בין מדינות המפרץ ותמיכתו במנהיגת הציר השיעי, במסגרת המאבק הממושך המתחולל נגד החות'ים בתימן באמצעות 'שלוחים' שלה ושל סעודיה. יתר על כן, על רקע הגידול החד במחירי הנפט והצפי להתעשרותן של סעודיה ואיראן, גובר פוטנציאל החיכוך בין הגושים, המתיחות בין מנהיגת הציר הסוני למנהיגת הציר השיעי והמאבק ביניהם על הובלת העולם המוסלמי לצד השגת אזורי שליטה והשפעה. בנוסף, מתחזק הקיטוב וגדלים הפערים הפנימיים בין מדינות העולם המוסלמי ש"יש" להן, לאלה ש"אין" להן. על רקע שינויים אלה במפת האיומים במזרח התיכון ונוכח מעורבותה המאסיבית של רוסיה באזור, על ישראל להיטיב להתחזק כלכלית, צבאית, בטחונית ומדינית ולהמשיך ולבצר את מעמדה והשפעתה באמצעות מערכת בריתות אזוריות. 

וכך, החלטתו הקיצונית של הנשיא ג'ו בידן להטיל אמברגו על יבוא הנפט ומוצריו מרוסיה יכולה לגרום למדינות איחוד אירופה לאמץ מדיניות דומה. צעדים אלה, עוררו זעם רב בקרמלין ופוטין, שהזהיר מפני ניתוק אספקת הגז הטבעי לאירופה, עלול להוביל בכך לעליה ניכרת במחיר הנפט. וכך, על רקע החרפת המאבק הכלכלי נגדו, גוברים הסיכויים כי תעשיית הנפט הרוסית תאיץ את המעבר שלה מאירופה לאסיה ותרחיב את ההשקעות בשוק הסיני. איתות לכך ניתן הלילה נוכח בקשתו לסיוע צבאי מממשל בייג'ינג.