בזמן שהבית הלבן עוסק בניתוח אישיותו של פוטין, ראש הקרמלין כותש ומבתר את אוקראינה. מידי יום מתפרסמים אינסוף דיווחים על אלפי הרוגים לצד יותר משני מיליון פליטים ובהם כמיליון ילדים, הנסים על נפשם ובורחים מהתופת.
בזמן שהבית הלבן עוסק בניתוח אישיותו, ראש הקרמלין כותש את אוקראינה. נערמים אינסוף דיווחים על אלפי הרוגים לצד יותר מ-2 מיליון פליטים, בהם כמיליון ילדים, הנסים על נפשם
צבא רוסיה מפגיז באינטנסיביות וללא אבחנה ערים, ישובים וכפרים ברחבי המדינה וגורם להרס רב של תשתיות קריטיות. והעובדות הקשות מדברות בעד עצמן. לצד עשרות אלפי בנייני מגורים, בתי חולים ובתי ספר שניזוקו או נהרסו כליל, נותרו מיליוני אנשים ללא קורת גג, עקורים מבתיהם המחפשים את שאריות החיים בין עיי החורבות. פוטין מחריב בשיטתיות את המדינה המזרח-אירופית בזמן שהעולם כמנהגו נוהג, עומד מנגד ומנפנף בשם המוסר.
הגיע הזמן להתעורר ולהבין. המלחמה של פוטין היא מלחמת שנאה רצחנית, מלחמת חורמה חסרת גבולות ומגבלות, המושתתת על איבה הדדית בין רוסים ואוקראינים ועל מאבק היסטורי עקוב מדם שמתחולל ביניהם כבר מאות שנים.
זוהי מלחמת הכל-בכל והיא איננה עושה הבחנה בין עשירים לעניים, בין נוצרים ואחרים כמו גם בין מצדדי הנשיאים פוטין או זלנסקי, לבין שונאיהם. כשהוא מונע מתוך יצרים אפלים של שנאה תהומית לאוקראינה ותיעוב עמוק כלפי המערב וכל מי שנתמך/מזוהה אתו, ראש הקרמלין מחולל באחת כאוס עולמי ואינו בוחל באמצעים.
הוא מעודד מאבקי כוח מקומיים בין רוסים, אוקראינים וימין קיצוני מאוד הפועלים בחופשיות במדינה, ובו-זמנית קורא לגורמים קיצוניים ובהם שכירי חרב, פושעים, האקרים, טרוריסטים ומנהיגים רודנים הפועלים בכל רחבי העולם, להשתלב במאבק הכולל, לדרדר ולערער את היציבות הפוליטית-חברתית-ביטחונית הקיימת. כל זאת, תוך שהוא מפר בבוטות את החוק הבינלאומי, כופה את שפת הכוח ומחריב ערים שלמות בדרכו לכבוש את אוקראינה.
פוטין מעודד מאבקי כוח מקומיים בין רוסים, אוקראינים וקיצוניים מאוד, ובו-זמנית קורא לגורמים קיצוניים ובהם שכירי חרב, פושעים, האקרים, טרוריסטים ומנהיגים רודנים מרחבי העולם להשתלב במאבק
בניגוד למגבלות המוסר והשימוש בכוח במערב, עבור פוטין שנאה היא ערך עליון. תאווה לכוח ושימוש בכוח משחית הם עקרונות מפתח בתפיסתו האסטרטגית. במאמר שפרסם מנהיג הקרמלין ביולי האחרון בעניין "אחדותם ההיסטורית של הרוסים והאוקראינים", יצא המרצע מהשק.
על אף שרוב האוקראינים (55%) אינם מסכימים עם רעיון האיחוד, המאמר הוא "עלה תאנה" להסוואת כוונותיו ותכניתו האופרטיבית לכבוש את אוקראינה. כל זאת, תוך האשמת המערב.
ב-13 ביולי פורסם מאמרו של ולדימיר פוטין "על האחדות ההיסטורית של הרוסים והאוקראינים". הנשיא הרוסי מציג בו טיעונים בעד אחת התזות האהובות עליו, לפיהן העמים הרוסיים, האוקראינים והבלארוסיים הם מכלול אחד, אך המערב מנסה כל הזמן להתערב בשיקום אחדותם ההיסטורית.
וכך, בהיעדר כוח צבא נאט"ו על אדמתה שירתיע ויבלום את הצבא הרוסי, פוטין איננו מהסס לחולל רצח עם שיטתי, תוך חיסול סממני הזהות, התרבות וההיסטוריה האוקראינית.
הוא מפגיז ערים דוגמת מריופול ואירפין ומשמיד גשרים ונתיבי מילוט הומניטריים, תוך הרג אזרחים חפים מפשע ובמקביל הוא פועל ללא לאות ובאין מפריע להשמדתן עד היסוד של יצירות אומנות, מוזיאונים ואתרי מורשת היסטוריים.
פעולות רצחניות לצד פשעים נגד האנושות המיוחסים לו, מציבים אותו בשורה אחת לצד דיקטטורים שטניים וארגוני טרור מפלצתיים, שפעלו במהלך ההיסטוריה.
בהיעדר כוח צבא נאט"ו על אדמתה שירתיע ויבלום את הצבא הרוסי, פוטין איננו מהסס לחולל רצח עם שיטתי, תוך חיסול סממני הזהות, התרבות וההיסטוריה האוקראינית
עבור מנהיג הקרמלין, המלחמה איננה על עתיד על אוקראינה אלא הרבה מעבר לכך. והעובדות מדברות בעד עצמן. בזמן שארה"ב ומדינות המערב נמנעות מהכנסת כוחות צבאיים לאוקראינה, באופן פרדוקסלי, שימוש אגרסיבי בסנקציות בינלאומיות, הוא חרב פיפיות נגדן.
אומנם הן פוגעות קשה בכלכלה הרוסית ומשבשות את הזירה הפיננסית, מרסקות את ערך הרובל ומבודדות את רוסיה מהעולם, אך בעיני פוטין, הן זורעות כאוס, טלטלה וחוסר-וודאות עולמי, שערכם לא יסולא בפז.
במילים אחרות, החרפת הסנקציות והטלת איסורים על ייבוא נפט, גז ופחם רוסי מצד ארה"ב, גורמים לעלייה ניכרת במחירי הנפט בעולם ועלולים להוביל לעלייה משמעותית נוספת בשיעורי האינפלציה. אלה בתורם, עלולים להשפיע לרעה על כלכלתן של מדינות אירופה, להוביל לצמצום הצמיחה בגוש האירו ולפגיעה בהמשך הצמיחה של הכלכלה העולמית.
בנוסף ומעבר לכך, כעונש על החמרת הצעדים נגדו, הממשל במוסקבה איננו מהסס לאיים בניתוק אספקת הגז לאירופה. זאת, לאחר שנערך כלכלית לאפשרות של מלחמה בין היתר, על ידי צבירת רזרבות בינלאומיות והרחבת הסחר עם סין ומדינות אחרות על חשבון הסחר עם ארה"ב והמערב.
וכך, כשהמאבק הכלכלי מחריף והעימות הצבאי קורע לגזרים ומבתר את אוקראינה, השלכותיו הגיאופוליטיות והכלכליות של העימות באירופה כבר נותנות אותותיהן בזירה הבינלאומית.
הסנקציות הבינלאומיות הן חרב פיפיות. פוגעות בכלכלה הרוסית, מרסקות את רובל ומבודדות את רוסיה, אך בעיני פוטין הן זורעות כאוס עולמי, שערכו לא יסולא בפז
אין ספק כי ניסיונות התיווך של ישראל הן מאמץ טקטי חשוב העשוי להוביל לנקודת מפנה במשבר. עם זאת, חשובים ומתוקשרים ככל שיהיו, ניסיונות אלה עלולים להתמוסס בקלות, בהתאם לפרשנות שייתן פוטין לתמיכת ארה"ב והמערב באוקראינה, כמו גם לגחמות ליבו באשר למידת התערבותן בנעשה.
