מלחמה קרה-חמה

בעיני פוטין, קריסת ברית המועצות (1991) היא האסון הגיאופוליטי הטרגי ביותר במאה ה-20' והתרחבות נאט"ו לגבולותיה של רוסיה, היא איום ישיר על ביטחונה, יוקרתה ומעמדה בזירה הבינלאומית.
לאורך שנים מאז נפילת האימפריה הסובייטית, קולות רבים במערב הזהירו מפני הדרדרות היחסים בין המעצמות וטענו כי הצטרפות מדינות מזרח-אירופה לנאט"ו, עלולה להצית מחדש את המלחמה הקרה בין מזרח ומערב.
גם בקרב הצמרת האינטלקטואלית הרוסית התנהלו ויכוחים ממושכים בנושא מדיניות-החוץ של הקרמלין ועמדתו כלפי ארה"ב ובכלל זה, כלפי אירופה. וכך, בזמן שאוקראינה נאבקת על חייה והמערב עומד מנגד, סוגיית הצטרפותה לנאט"ו כבר איננה רלוונטית.
חולשתה של וושינגטון ובפרט מדיניותו הרופסת של הנשיא ביידן, מוכיחים עצמם כ"משענת קנה רצוץ" עבור המדינה האוקראינית. מנגד, הם מהווים זרז והזדמנות יוצאת-דופן המנוצלת על ידי רוסיה לפגוע בברוטליות בריבונותה וחירותה של המדינה השנייה בגודלה באירופה, להשתלט על אחד ממוקדי הכלכלה והמסחר המשמעותיים ביבשת ולהגדיר מחדש את עמדתה ההגמונית של מוסקבה באזור.

כיבוש קייב והפלת המשטר או לכל הפחות, החלפת ראשי הממשל האוקראיני, הם רק עניין של זמן וחלק מתוכנית רוסית אסטרטגית גדולה ומקיפה יותר, שתכליתה לערוך שינוי רדיקלי ולבטל את המודל החד-קוטבי של הסדר העולמי המושתת על נורמות, ערכים וחוקים בינלאומים ולשרטט-מחדש את גבולות השליטה וההשפעה הצבאית והפוליטית של הקרמלין בזירה הבינלאומית.
וכך, בזמן שהמערב המנומנם מנסה לשמר ולתחזק את היציבות, מאזן הכוחות והסטטוס-קוו האירופאי והעולמי "הישן", מנהיג הקרמלין אינו בוחל באמצעים. כשהוא מונע מתוך אמונה בכוח ותשוקה אדירה לעוצמה, לצד עוינות עמוקה למערב ושנאה יוקדת ליהירות ולדומיננטיות האמריקאית, פוטין מכתיב כללי משחק חדשים.
הוא דורש מארה"ב ומנאט"ו להסיג כוחות ומערכות נשק בליסטי ממדינות מזרח-אירופה ובמקביל, כופה על המערב מאבק פוליטי-אידיאולוגי-צבאי רחב היקף וחסר תקדים תוך שימוש בשפת הכוח.

שפת הכוח

רוסיה של חורף 2022, איננה ברית-המועצות של 1945 וכל שכן, איננה המעצמה שהתמוטטה בסוף שנות ה-80' במאה העשרים. לא רק שהיא איננה חלשה ומובסת צבאית וכלכלית, ההיפך הוא הנכון.
מאז עלייתו לשלטון (2000), פוטין הוביל להפיכתה של רוסיה לכוח הדומיננטי באירופה עם צבא אדיר הנחשב לשלישי בחוזקו וגודלו בעולם, הכולל כלי טיס חדישים וטנקים מודרניים, בסיסים צבאיים ברחבי העולם וציים של ספינות מלחמה המשייטות ברחבי האוקיינוסים לצד יכולות גרעיניות ויכולות סייבר מהמובילות והמתקדמות בעולם.
בזמן שחלקם מוצבים ומשייטים לאורך גבולות אוקראינה, מכוונים כלפי הבירה בקייב ואף תוקפים מטרות מקומיות, לדוגמה באמצעות השבתת אתרי אינטרנט של משרד ההגנה ובנקים אוקראינים, פוטין אינו בוחל באמצעים ובפוטנציאל הטמון בהרתעה גרעינית.
וכך, על רקע הידוק קשרי הקרמלין עם האליטות העסקיות-כלכליות וצמרת האוליגרכיה הרוסית ונוכח עיבוי הקשרים והידוק היחסים עם סין בברית ידידות עמוקה הכוללת ערבויות לביטחונה הפיננסי, רוסיה משדרת בטחון עצמי, עוצמה צבאית ועמידות כלכלית, המאפילות על איום השימוש בסנקציות מצד המערב.

על כן, יש לבחון את המלחמה באירופה בפריזמה שונה ממה שהורגלנו אליה עד היום. הסכסוך שהחל עם הפלישה לאוקראינה, חורג הרבה מערב להיבט פוליטי-צבאי-בטחוני מקומי ומאבק על עצמאותה של מדינה באירופה הגובלת ברוסיה.
רוסיה בהובלת פוטין, חותרת לחולל שינוי בסדר העולמי, להחזיר את הגלגל אחורנית ולשוב לימי תהילתה ועוצמתה העולמית כהגמוניה לצד ארה"ב. זהו מאבק תודעתי עמוק ומשמעותי הטומן בחובו שינוי פרדיגמטי מרחיק לכת, שספק אם אנו במערב מסוגלים להפנים אותו.