אתמול (שישי) לפני ארבעה חודשים בדיוק פלש הצבא הרוסי לאוקראינה והחל להפגיז, לכתוש ולהפוך אותה לעיי חורבות. כשהוא מנהל מלחמת חורמה רצחנית חסרת גבולות ומגבלות מוסריים ונורמטיביים, פוטין העומד בראש מכונת המלחמה הרוסית פועל למחיקת אוקראינה והאוקראינים מהמפה.
אתמול לפני ארבעה חודשים בדיוק פלש הצבא הרוסי לאוקראינה והחל להפגיז, לכתוש ולהפוך אותה לעיי חורבות. כשהוא מנהל מלחמת חורמה רצחנית חסרת גבולות ומגבלות מוסריים ונורמטיביים
והעובדות מדברות בעד עצמן. ככל שנוקפים הימים והמלחמה מסלימה, אוקראינה חווה רצח-עם ברוטאלי, הרס וחורבן עד היסוד של ערים ומחוזות שלמים לצד מרכזי תעשייה ותשתיות קריטיות בכל רחבי המדינה. מדובר בממדים עצומים של הרג מאות אלפי אנשים חפים מפשע ומנוסתם של מיליוני אזרחים ובהם נשים, זקנים וטף אל עבר עתיד וגורל לא ידוע.
והאמת הקשה חייבת להיאמר. המלחמה באוקראינה חורגת הרבה מעבר לגבולותיה הטריטוריאליים. זהו איננו עוד מאבק לאומי מקומי המוגבל בזמן ובמרחב לכיבוש שטחים במזרח ובדרום המדינה.
המאבק הרצחני של פוטין גם איננו נוגע רק בסוגיית בטחונה של אוקראינה וחתירתה, בדומה לשכונותיה במזרח-אירופה, להצטרף לברית נאט"ו ואיחוד אירופה (EU). בהיותה לב העימות, הציר המרכזי ונקודת ארכימדס המגשרת בין מזרח ומערב אירופה, אוקראינה נאבקת על חייה ולא רק על זהותה, חרותה ועצמאותה.
כשהוא מונע מתוך שנאה תהומית כלפיה וכלפי המערב לצד תשוקה לכוח, סנטימנט רוסי וחזון מגלומני לחזור ימי האימפריה הצארית, פוטין פועל בנחישות להבסת אוקראינה וממשל זלנסקי וזאת, תוך ניצול חולשת המדיניות האמריקאית וממשל ביידן.
מעבר לכך, מדובר במאבק גיאופוליטי ואידיאולוגי חריף וחוצה גבולות נגד ההגמוניה האמריקאית, שליטתה והשפעתה הגלובלית, המתחולל בו-זמנית בכמה חזיתות. זהו מאבק גלובלי, אלים ובלתי מתפשר בין רוסיה והמערב, בין משטר אוטוריטרי למשטר דמוקרטי, בין דיקטטורה לחירות, שתכליתו שינוי הסטטוס-קוו והסדר העולמי הקיים.
זהו גם מאבק גלובלי, אלים ובלתי מתפשר בין רוסיה והמערב, בין משטר אוטוריטרי למשטר דמוקרטי, בין דיקטטורה לחירות, שתכליתו שינוי הסטטוס-קוו והסדר העולמי הקיים
וכך, ביום ה-120 ללחימה, כשסופה של המלחמה איננו נראה באופק, לא פשוט להודות בכך אבל רוסיה – על אף בידודה הבינלאומי וחולשתה הכלכלית וחרף כישלונותיו האסטרטגיים של הצבא הרוסי, היא זו שמכתיבה כיום את סדר היום באירופה ומחוצה לה.
יתר על כן, פוטין הוא מי שמכתיב את הטון והסגנון, קובע את המדיניות וקצב האירועים והתהליכים המתחוללים בעקבות המלחמה גם בזירה הבינלאומית. במידה רבה הוא גם האחראי למשבר גיאופוליטי, ביטחוני והומניטרי קטסטרופלי, החמור ביותר מאז 1945, המאיים על אחדותה של אירופה ועל יציבות היחסים הבינלאומיים.
עפ"י הערכות עדכניות שפרסמו ארגוני סיוע המוניטריים וסוכנות האו"ם (UNHCR), נכון למועד כתיבת שורות אלה, כ-15 מיליון אזרחים אוקראינים, מתוכם כ-60% ילדים, נאלצו לעקור מביתם מאז פרוץ המלחמה.
מדובר על שליש מהאוכלוסייה האוקראינית כשיותר מ-7.5 מיליון אזרחים ובהם זקנים, נשים וטף המוגדרים כעקורים, שביתם נפגע או נמחק לחלוטין והם נתונים בסיכון בטחוני והומניטרי גבוה.
בנוסף, מדובר על זרם עצום של כ-8 מיליון פליטים שברחו מהמדינה (מתוכם, כ-2 מיליון שבו חזרה), בעיקר למדינות אירופה וכן, לקנדה, ארה"ב ואחוז שולי גם לישראל.
מבין הפליטים והמהגרים שהגיעו לאירופה, מדובר על אוכלוסייה בהיקף של כ-1.1 מיליון איש שהגיעו לפולין, 780 אלף לגרמניה, 380 אלף לצ'כיה ועוד מאות אלפים למדינות השכנות ובהן מולדובה, רומניה וסלובקיה וכן לשאר המדינות ביבשת.
מעבר לנטל הדמוגרפי בטווח הזמן המידי על מדינות האזור, לגל הפליטים ההמוני יש השלכות גיאופוליטיות, כלכליות, חברתיות וביטחוניות ארוכות טווח, שקשה לאמוד אותן עתה.
עפ"י הערכות עדכניות שפרסמו ארגוני סיוע המוניטריים וסוכנות האו"ם, נכון לעכשיו כ-15 מיליון אזרחים אוקראינים, מתוכם כ-60% ילדים, נאלצו לעקור מביתם מאז פרוץ המלחמה
בנוסף ומעבר לכך חשוב לציין כי מאז פרוץ המלחמה, הצבא הרוסי פעל לגירושם וחטיפתם של מאות אלפי אזרחים לפדרציה הרוסית (וזאת, ככל הנראה, מתוך כ-1.3 מיליון אזרחים אוקראינים הרשומים בסוכנות האו"ם כמהגרים ופליטים שנדדו לרוסיה). חלק מהם דוברי רוסית ו/או ממוצא אתני רוסי שנחטפו במסגרת הקרבות שהתחוללו במריופול.
על פי כתבה שפורסמה השבוע ב"ניו יורק טיימס" ומציגה עדויות אישיות שלהם, מדובר על אזרחים תמימים שנחטפו מביתם והוסעו בעל כורחם אל מעבר לגבולות אוקראינה במטרה להכניסם למחנות רוסיים, שם עברו חקירות ועינויים בטרם אולצו לנדוד ברחבי רוסיה ולמצוא מקום מגורים.
בנוסף, וכפי שעולה מפרסום של ארגון הסיוע הבינלאומי-אוקראיני Foundation Ukraine U24, מקרב 674,000 איש שאולצו לעזוב לרוסיה, 131,000 הם ילדים. עובדות, עדויות ומספרים אלה קשים לעיכול, בעיקר במאה ה-21 כשמדובר על מלחמה מדממת המתחוללת בלב-ליבה של אירופה.
לכן, מנקודת מבט גיאופוליטית ודמוגרפית רחבה, הגיעה העת להתעורר ולהבין, כי על אף שרוסיה סובלת מכשלים צבאיים כמו גם מניהול ותכנון אסטרטגי שגוי של המלחמה, מדובר במשבר בינלאומי חמור ביותר. מדובר בנקודת אל-חזור עבור אוקראינה והאוקראינים, שנמצאים כעת על פי התהום. כשהזמן אינו פועל לטובתם ומלחמת ההתשה שוחקת את כוח העמידות והנחישות שלהם מול רוסיה.
אזרחים תמימים נחטפו מביתם והוסעו בעל כורחם אל מעבר לגבולות אוקראינה במטרה להכניסם למחנות רוסיים, שם עברו חקירות ועינויים בטרם אולצו לנדוד ברחבי רוסיה ולמצוא מקום מגורים
גורל המאבק על אדמת אוקראינה יקבע במידה רבה לא רק את שרידותה ועתידה הדמוגרפי של המדינה, אלא את יציבותה של אירופה כולה. בתוך כך, ללא ספק האמפתיה והסולידריות האירופאית כלפי מיליוני הפליטים שברחו מאוקראינה, היא קריטית וחשובה, ולו כדי לייצר חזית אחידה ומחוזקת מול מכונת המלחמה הרצחנית של פוטין.