כחודש לאחר מינויו לכהונה שלישית כמנהיג סין, מתמודד שי ג'ינפינג עם אחד ממצבי הקיצון החמורים ביותר שהתחוללו במדינה זה כמה עשורים. נוכח התפרצות שיא של נגיף הקורונה עם כ־40 אלף נדבקים ביממה, נאלץ הממשל הסיני להתמודד במקביל ובאופן חריג גם עם גל הפגנות נדיר נגד מדיניות "אפס הדבקה".
סגרים תכופים ובדיקות ומגבלות מחמירות שפגעו בעסקים ובתעסוקה החריפו את עוצמת התסכול והזעם הציבורי כלפי הממשל – והובילו אלפי תושבים לצאת ולהפגין ברחובות נגד המדיניות הנוקשה שבה נוקטת בייג'ינג מאז ינואר 2020. כל זאת, לצד האטה חריפה בצמיחה הכלכלית של סין, בעיקר בשנה האחרונה, המשפיעה בין היתר על מחירי הסחורות בעולם, שרשרות הייצור והאספקה הבינלאומיות והכלכלה העולמית.
אם לא די בכך, הרי שלצד משבר האנרגיה ועליית האינפלציה בעקבות המלחמה של פוטין באירופה, מתעצמת מלחמת הסחר וגוברת המתיחות הביטחונית של סין מול ארה"ב בעניין טייוואן. לנוכח כל זאת, כבר עתה מסתמן כי שילוב בין התפרצות המגיפה לבין התפשטות המחאה ושלל האירועים המתחוללים בו־זמנית בזירה הבינלאומית, מחייב את הממשל הסיני "לחשב מסלול מחדש" ולנקוט גישה אסטרטגית פרגמטית, שקולה וזהירה.
יתרה מזאת, התבוננות מערכתית מאפשרת להבחין כי מדובר בחלון זמן קריטי בעבור הכלכלה השנייה בגודלה בעולם אחרי ארה"ב, המספק לה הזדמנות להתמודד עם בעיות עומק ולחולל רפורמות שיסייעו להמשך צמיחתה בעשור הקרוב.
סין, שהצליחה לשלוט בהיקף ההדבקה ולשמר את צמיחתה הכלכלית, שנבעה בין היתר מעלייה שנתית של 10% בהיקף היצוא שלה במהלך השנים 2020־2021, היא המדינה האחרונה שעדיין דוגלת במדיניות של אפס הדבקות. עד כה הציבור הסיני גילה איפוק ביחס למדיניות הכלת הקורונה.
רק שעל רקע הצעדים הדרסטיים שבהם נוקט הממשל בשל כל התפרצות מקומית של הנגיף, חל שינוי דרמטי בתגובת הציבור. הפגנות פומביות רבות המתקיימות בימים אלה ברחבי המדינה, לצד הצפת הרשתות החברתיות בקריאות לשינוי דרסטי של מדיניות בלימת המגיפה, פרצו את הסכר. מדובר באירוע נדיר ההולך וצובר תאוצה, שלא נראה כמותו מאז הפגנות כיכר טיאננמן ב־1989.
העובדות מדברות בעד עצמן. הטלת סגרים תכופים ומגבלות תנועה, לצד עריכת בדיקות נרחבות, תוך כפיית תקופות בידוד על הנדבקים או החשודים בהידבקות, גבו עד כה מחיר אישי, חברתי וכלכלי עצום. מעבר לסגירת בתי ספר, מפעלים וחנויות, לצד סגירת שכונות וערים שלמות ללא התראה – מדיניות האפס הדבקה שחקה את עמידות וסבלנות הציבור.
המדיניות הסינית פוגעת קשות בתעסוקה ובכוח העבודה הצעיר ומשבשת את חייהם של 1.4 מיליארד סינים זה כמעט שלוש שנים. לאחרונה פורסם כי יותר מרבע מאוכלוסיית סין נתונה בכל זמן נתון במהלך השנה האחרונה להגבלות קורונה, וכי רמת האבטלה בקרב צעירים בגילאי 16־24 הגיעה ביולי לשיא חדש של כ־20%.
יתרה מזאת, התפרצות הנגיף בערים ובמחוזות שונים בכל רחבי סין במהלך החודשים האחרונים, ובכלל זה בשנגחאי – עיר המסחר הסינית הגדולה ביותר; בשנג'ן – הנחשבת ל"עמק הסיליקון הסיני"; בג'נגג'ואו – שבה ממוקם מפעל האייפונים הגדול בעולם; ובמחוז ג'לין – הידוע כמרכז תעשיית הרכב בצפון המדינה, הובילה לסגירה חלקית ולעתים אף מלאה של קווי ייצור ומפעלים החיוניים לכלכלה הסינית, כמו גם לכלכלה העולמית.
שיבושים אלה גורמים לעיכובים במדיניות הפיננסית נוכח צמצום היקף הייצור התעשייתי וההשקעות הפיננסיות, בין השאר גם בענף הנדל"ן, הקטנת הצריכה הפרטית המהווה יותר ממחצית מהתמ"ג של סין, צמצום הסקטור הפרטי, והגברת הפיקוח והרגולציה על תאגידים גלובליים, חברות אינטרנט וטכנולוגיה (דוגמת עליבאבא שקיבלה קנס של 2.8 מיליארד דולר על הפרת הגבלים עסקיים באפריל אשתקד).
בנוסף, הגדלת המכסים ומגבלות הסחר פוגעים בצמצום היבוא של סין מהמערב, כמו גם בהיקף קשריה וגישתה לשווקים גלובליים. כבר עתה הודו סוגרת את שעריה בפני טכנולוגיה סינית, ואירופה נסוגה מהסכם השקעות גדול. כל זאת לצד חברות דוגמת אפל וענקית הצעצועים הסברו שהעבירו את מוקדי הייצור שלהן לווייטנאם והודו.
כל אלה, בתורם, מובילים לצמצום בהיקף היצוא הסיני הצפוי להתכווץ ב־6% בממוצע ב־2022־2023 ואף להאט משמעותית את צמיחתה הכלכלית השנה ל־3.2%, לעומת 8.1% בשנת 2021, כפי שעולה מנתוני קרן המטבע הבינלאומית.
בנקודה זו חשוב להבהיר כי גל ההפגנות בסין הוא אירוע דרמטי, ייחודי וחסר תקדים מבחינת התזמון, ההיקף והפיזור הגיאוגרפי. אף שלא מדובר בקריאה למרד, הפיכה או מהפכה נגד הממשל הסיני, המפלגה הקומוניסטית והעומד בראשם – כבר עתה ברור כי זהו אקט עוצמתי הנושא משמעות פוליטית וסימבולית רבה.
המחאה עשויה לחולל שינוי ולקבוע תקדים משמעותי במדיניות העתידית שבה ינקוט שי ג'ינפינג. השילוב שבין התפשטות המגיפה, התרחבות המחאה והתגברות ההאטה הכלכלית, הוא אחד ממצבי הקיצון החמורים ביותר שחווה סין בעשורים האחרונים.
יתרה מזאת, נוכח הנאמנות והמחויבות העמוקה של הממשל לציבור הסיני, לצד הצורך הקיומי בשמירה על יציבות פנימית, מדובר במבחן מנהיגות קריטי עבור מנהיג סין, הנדרש לאזן בין פיקוח על המגיפה לבין בלימת המחאה והמשך עידוד הפיתוח הכלכלי של סין.
וכך, ארבעה עשורים לאחר הרפורמות מרחיקות הלכת שהתווה הנשיא דאנג שיאופינג החל משנות ה־80, שהובילו לפריחתה ולמיצובה של סין כמעצמה כלכלית עולמית, וכשלוש שנים מאז פרץ הנגיף לראשונה בעיר ווהאן שבמרכז המדינה, מתמודד הנשיא שי עם מצב נפיץ ומסוכן ביותר העלול לצאת משליטה.
חמור מכך, מדובר בתמהיל קטלני של אירועים ומצבי קיצון משבריים המזינים זה את זה וטומנים בחובם השלכות משמעותיות וארוכות טווח, החורגות הרבה מעבר לסין ולסוגיית מעמדו האישי של הנשיא.
וכך, כשחשש כבד מפני פגיעה בכלכלה הסינית וביציבותה הפיננסית כמו גם מבידוד בינלאומי או מיתון כלכלי עומדים לנגד עיניו, שי ג'ינפינג איננו בוחל באמצעים. כשהוא מביא איתו ניסיון עשיר ותחכום רב בניהול משברים, לצד גישה ריאליסטית ושקולה, מסתמן כבר עתה כי הוא "קורא נכון את המפה" ומשלב בין תמריצים ומגבלות שנועדו בראש ובראשונה לבלום "כאן ועכשיו" את התפשטות הנגיף העלול להיות קטלני כשלעצמו.
עם זאת, התמודדות עם האתגרים והמשברים מהווה קריאת השכמה חשובה לממשל בבייג'ינג. כזאת המחדדת את הצורך לחשב מסלול מחדש ולנקוט מדיניות אשר מצד אחד מספקת מענה למצוקות ולצרכים קיומיים, ובמקביל משקיעה מאמצים ומשאבים בפיתוח הטכנולוגיה והכלכלה הסינית וכן בטיפוח קשריה ושווקיה הגלובליים.
ללא ספק, מדובר באחד ממקרי הקיצון הקריטיים המחייבים את שי לשלב בין נוקשות, גמישות ופרגמטיות, ובין הצורך למנוע את התפשטות הנגיף ואת העימות האלים האפשרי עם הציבור. כל זאת תוך מתן זריקת עידוד משמעותית למנועי הצמיחה הכלכליים (כגון הרחבת כוח העבודה, שיפור מלאי ההון והמשך ההשקעה בחדשנות טכנולוגית).
בד בבד, יהיה עליו להקרין עוצמה, מנהיגות ואחריות כלפי הציבור הסיני והציבור העולמי, בפרט ברגעים אלה של משבר בתוך משבר, ולו כדי לשדרג את תדמיתה של סין, מעמדה והשפעתה החיובית על הזירה הבינלאומית.