חלפו קצת יותר משלושה חודשים מאז פרצה המלחמה באירופה, והתמונה הקשה הולכת ומתבהרת. המאבק הרצחני של פוטין באוקראינה איננו עימות מקומי, אזורי או אירופי בלבד. בעבורו זהו מאבק טוטאלי, אלים ואכזרי נגד ארה"ב והמערב, שנועד לשנות את הסטטוס קוו והסדר הקיים ולהחזיר את רוסיה למעמדה כמעצמה גלובלית.

מדובר בחזרה לימי המלחמה הקרה שהתחוללה בין רוסיה וארה"ב על השגת אזורי שליטה והשפעה ברחבי העולם במובן של "משחק־סכום־אפס". היינו, הרווח של האחד הוא ההפסד של האחר. המאבק הגלובלי נושא השלכות גיאופוליטיות, כלכליות וביטחוניות מרחיקות לכת שכבר עתה נותנות אותותיהן.

בתוך כך, העימות המזוין המתחולל כעת בדונבאס, חבל ארץ עתיר משאבים והיסטוריה במזרח אוקראינה, טומן בחובו חשיבות אסטרטגית עצומה החורגת מעבר לגבולותיו הטריטוריאליים ולמהלכים הטקטיים שנוקט הצבא הרוסי. מדובר בשלב חדש, מורכב ומסוכן יותר במלחמה הקרה החדשה, הכוללת עימות בין המעצמות על היציבות וההגמוניה באירופה ומחוצה לה.

העובדות מדברות בעד עצמן. מאז התמוטטות הגוש הסובייטי ב־1991, ובמיוחד מאז סיפוח חצי האי קרים ב־2014, אוקראינה מיטלטלת בין תומכי המערב לבין תומכי הקרמלין וכוחות החותרים לפירוקה, תוך שהיא מנסה לשמור בכל דרך על עצמאות ושלמות טריטוריאלית נוכח התוקפנות והלוחמנות הרוסית.

כשהוא חותר לשמר את המורשת והתהילה של האימפריה הסובייטית ששלטה על אזורים נרחבים במזרח אירופה, פוטין שולל את קיומה העצמאי הלגיטימי של אוקראינה. יותר מזה, הוא רואה בה אמצעי לחיזוק מעמדה ומיצובה של רוסיה כמעצמה גלובלית חזקה. זאת תוך בלימת התפשטות נאט"ו ומניעת הצטרפות אוקראינה לארגון, הרחקת ממשל קייב מקשרים עם מדינות איחוד אירופה, והגברת השליטה וההשפעה של ממשל מוסקבה עליה.

וכך, כשאוקראינה נתונה במשבר פוליטי וסוציו־כלכלי ממושך ומאופיינת במתחים ובמחלוקות אתניות ותרבותיות עמוקות, רוסיה מנצלת את המצב ופועלת להעמקת הסדקים והשסעים במדינה. היא מטפחת גורמים לאומניים קיצוניים ומחזקת גורמים בדלניים פרו־רוסיים בעיקר בחבל דונבאס, הנוגסים בטריטוריה במזרח המדינה וקוראים תיגר על ממשל קייב.

מנקודת מבטו של ראש הקרמלין, מעבר להיותה המדינה השנייה בגודלה באירופה, אוקראינה היא אחת הרפובליקות הסובייטיות לשעבר החשובות ביותר לרוסיה מבחינה גיאופוליטית, כלכלית ותרבותית – והוא נאבק בכל מחיר להשאירה בתחום שליטתו.

תוכנית אסטרטגית מקיפה

מנקודת מבט גיאופוליטית וכלכלית רחבה, חבל דונבאס, המכונה גם "חגורת הפחם", הוא אזור אסטרטגי חשוב ביותר. החבל, הנחשב למרכז תעשיית הפלדה עוד בימי ברית המועצות לשעבר, משתרע על פני כ־10% משטחה של אוקראינה ועד לפני שמונה שנים היה אחראי ל־25% מסך ייצוא המתכות שלה.

בנוסף, דונבאס מהווה יעד כלכלי חשוב ביותר עבור ממשל מוסקבה, היות שמצויות בו עתודות הגז הטבעי הנחשבות שניות בגודלן באירופה אחרי נורווגיה. בעבור רוסיה, שמייצאת 38% מהגז הטבעי של אירופה וחותרת להיות מעצמת אנרגיה עולמית, כיבוש חבל דונבאס מהווה נקודת ציון חשובה ביותר.

בתוך כך, כיבוש החבל נועד ליצור רצף יבשתי הנמשך לעבר חצי האי קרים, שסופח לרוסיה כבר ב־2014. רצף זה מהווה ציר גיאו־אסטרטגי חשוב בשל הקרבה לים אזוב והנגישות לים השחור. ייתכן כי הרצף יימשך גם לעבר העיר אודסה ואף למולדובה שבמערב המדינה.

וכך, בעבור פוטין, ממד הזמן הוא קריטי במיוחד. כשהוא מלא זעם ותסכול נוכח המפלות הצבאיות, הכשלים הלוגיסטיים והאבידות הכבדות שספג הצבא הרוסי בחודשים האחרונים בקייב ובמחוזות הסמוכים לה בצפון המדינה, הוא חותר ליצור תמונת ניצחון "כאן ועכשיו".

לפיכך ממקד פוטין את עוצמת האש ומכונת המלחמה הרוסית במחוזות שבמזרח אוקראינה ובדרומה, בדגש על חבל דונבאס. זאת, כפי שהסביר סרגיי שויגו, שר ההגנה הרוסי, כדי להשתלט על שטחיהן של ה"רפובליקות העממיות" דונייצק ולוהנסק, להגדיל את ההשפעה הרוסית בהן, ולהרחיב את אזורי השליטה של הבדלנים הפרו־רוסים בכל האזור.

בנקודה זו חשוב להסביר כי המאבק על חבל דונבאס לא צץ "יש מאין". הוא מהווה חלק מהותי מתוכנית אסטרטגית ודוקטרינה צבאית מורכבת וארוכת טווח של פוטין להוביל לחיסולו של ממשל קייב. אזור זה, המהווה את לב המאבק בין רוסיה ואוקראינה, נמצא במצב מלחמה מאז מהפכת יברומאידאן, שהתחוללה ב־2014 וכל האירועים שבאו בעקבותיה.

מדובר בעימות מוגבל בין כוחות אוקראיניים לבין בדלנים פרו־רוסים מקומיים שלא חרג משטחיהם של שני המחוזות הללו. עם זאת, לטענת גורמי מודיעין מערביים, במהלך השנים האחרונות פעלה רוסיה בחשאי והגדילה בהדרגה את התערבותה באזור תוך שהציבה חיילים, אימנה וחימשה אותם ואף דאגה להרחיב ולהעמיק את שיתופי הפעולה עם קבוצות לאומניות קיצוניות, לצד בדלנים פרו־רוסים שהפכו לשלוחים שלה.

גורמים אלה שבהם תמכה רוסיה כלכלית וצבאית, קראו תיגר על ראשי הממשל האוקראיני ופעלו לערעור הלגיטימציה שלהם בעיני הציבור הרחב.

מה ירגיע את פוטין?

כשהוא מנצל את ההזדהות והסימפתיה הרווחות כלפי רוסיה בחבל דונבאס, לצד הקרבה התרבותית שחש ציבור האוקראינים הבדלנים, בדגש על הקיצונים שבהם המתגוררים באזור, פעל פוטין לאורך שנים להצית את אש המרד במזרח אוקראינה.

שימוש ציני ומניפולטיבי בתקשורת הרוסית אפשר לו להציג את הבדלנים כ"קורבן", שעליו יש להגן מפני המדיניות האוקראינית הדורסנית, בזמן שרוסיה תחת הנהגתו מותגה כגורם עוצמתי ומנצח, האחראי לשלומם ולרווחתם של הבדלנים.

דימויים אלה מונפו לצורך רכישת אהדה ואמון בהנהגה הרוסית, וכדי להציג מצג שווא שלפיו מתקיים מאבק אידיאולוגי על תפיסות עולם מנוגדות בין אזרחי אוקראינה ממוצא אתני אוקראיני, לבין עמיתיהם האוקראינים שמוצאם רוסי. בתוך כך, חתר פוטין להפוך את אזור דונבאס ל"פצע המדמם" של אוקראינה, שהיווה תרוץ לפלישתה הצבאית למדינה.

ההחלטה האסטרטגית של פוטין להפנות את מכונת המלחמה הרוסית לחבל דונבאס ולהמשיך להפגיז את האזור ללא הבחנה, מוצגת בימים אלה על ידי ממשל מוסקבה כמטרה המרכזית במלחמה. החלטה זו נועדה להבטיח שליטה רוסית במזרח ובדרום אוקראינה, זאת בעיקר נוכח כישלון הפלת הממשל הפרו־מערבי בקייב ואי־הדחתו של הנשיא זלנסקי.

כשהוא מונע מתוך שנאה תהומית לאוקראינה ולמערב, ומתוך שאיפות מגלומניות לחזור לימי הזוהר של האימפריה הרוסית ולהשתלט על שטחים נרחבים במזרח אירופה, סיפוח דונבאס מבחינת פוטין מהווה צעד דרמטי ביותר. מדובר במהלך המאותת כי רוסיה איננה מתכוונת לוותר על דרישותיה הטריטוריאליות ולהפוך את דונבאס לאזור חיץ ניטרלי.

יתרה מזאת, מנקודת מבטו של נשיא רוסיה אין שום כוח שיעצור אותו, בפרט נוכח עמדתן הרופסת של ארה"ב ומדינות נאט"ו, אשר הצהירו כי אין בכוונתן לשלוח חיילים להילחם על אדמת אוקראינה. לכן הצלחה בדונבאס עלולה לדרבן את ראש הקרמלין להמשיך ולהתקדם הלאה בניסיון לכבוש טריטוריות במדינות נוספות, דוגמת מולדובה הסמוכה.

ההשלכות הגיאופוליטיות עלולות להכתיב את סדר היום העולמי ואת פני הזירה הבינלאומית בחודשים הקרובים ובשנים הבאות.

הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה, משברים בינלאומיים וטרור עולמי