הכותבת היא מומחית לגיאופוליטיקה, טרור עולמי ומשברים בינלאומיים וחברה בתנועת הביטחוניסטים
מאבק אכזרי מתחולל כבר שישה שבועות באירופה בזמן שממדי ההרג שמוביל ולדימיר פוטין באוקראינה, הולכים ונחשפים מיום ליום. תמונות זוועה המתפרסמות בימים אלה, מתעדות גופות מרוטשות של אוקראינים שנורו ונרצחו ברחובות הערים והעיירות הכבושות. כל זאת, לצד תיעוד קברי אחים בהם מוטלות מאות גופות של אזרחים, שניסו להימלט מהתופת ונרצחו בלב כפרים ומחוזות בהם פועל הצבא הרוסי באין מפריע וכן, לצד מעשי אונס מחרידים של נשים וילדים חפים מפשע. והעובדות הקשות מדברות בעד עצמן. ניסיונות הממשל האמריקאי למנוע מפוטין להמשיך ולתקוף את אוקראינה, העלו חרס וחמור מזה. שימוש ב"נשק" הסנקציות הבינלאומיות שנועדו להרתיע אותו, נכשל כישלון חרוץ. לא רק שהנזק לכלכלה הרוסית הוא נסבל, אלא שהרובל חזר אל שער החליפין שלו מלפני הפלישה, הבנקים והחנויות ברוסיה ממשיכים לתפקד והיקף הסנקציות הכלכליות הכואבות, הולך ונחלש.
אם לא די בכך, הרי שעל פניו ניראה כי רמת הסיכון שמנהיג הקרמלין לוקח על עצמו ומוכן להמשיך לשאת, גבוהה הרבה יותר ממה שניראה מלכתחילה וכל זאת, כשמחיר הדמים ומספר הקורבנות, האוקראינים והרוסיים כאחד, אינם מהווים כל קריטריון במערכת שיקוליו.
בעבור פוטין וצמרת הפיקוד הצבאי שסרה למרותו, המלחמה באוקראינה היא מלחמת קיום אכזרית של "להיות או לחדול" ללא תג מחיר הומני או רציונלי. מבחינתם, זוהי מלחמת חורמה חסרת גבולות ומגבלות ואין מקום לפשרה או הפסד. וכך, בזמן שהמערב מגלה שוב ושוב סימני רפיון, נוקט הערכת-חסר ביחס לנחישותו של ראש הקרמלין וטועה בגדול ביחס לרצינות כוונותיו ומטרותיו, "הקצב ממוסקבה", ממשיך באין מפריע לבצע רצח עם המוני ולכתוש לאור יום את אוקראינה. כל זאת, בזמן שהרובל הרוסי מראה סימני התאוששות ובמקביל, השווי המצטבר של רכש הגז, הנפט והפחם הרוסי על ידי איחוד אירופה, נאמד כיום בכ-24 מיליארד דולר והכלכלה הרוסית צפויה לגרוף עד סוף השנה, סך של 321 מיליארד דולר מיצוא אנרגיה, למרות כל הקשיים בשל הסנקציות החריפות המוטלות עליה.
בתוך כך, רוסיה החלה לנקוט בצעדי חירום דרקוניים וזהו רק עניין של זמן עד שמדינות מזרח ומרכז אירופה (דוגמת הונגריה ופולין לצד גרמניה, איטליה והולנד), התלויות באופן מלא או חלקי במקורות האנרגיה שלה (רוסיה אחראית לייצוא 38% מהגז לאיחוד אירופה) ובמיוחד המדינות שהטילו סנקציות עליה, ייאלצו בעל כורחן להמיר את האירו למטבע הרוסי וכן, להפקיד מזומנים ישירות בקופת הקרמלין. מעבר לזה, לא רק שהממשל במוסקבה פועל להגברת הביקוש לרובל ומבצע אפליות מחירים בהתאם לטבעו של הלקוח, הוא אף מחזק את השפעתו על שער המטבע הרוסי. באופן פרדוקסלי כתוצאה מהחרפת הסנקציות, מדיניות מניפולטיבית זו, מסייעת בהמשך מימון מכונת המלחמה הרוסית והתאוששות הצבא הרוסי ולצד זאת, בטווח הארוך, היא עלולה לא רק להעביר את סיכוני המטבע ללקוחות ולזעזע את יציבותו של האיחוד האירופי, אלא גם להוביל להקטנת הביקוש לגז הרוסי, עקב מציאת מקורות אנרגיה חלופיים, לדוגמה, בקטאר, בארה"ב ואף, בישראל.
בנוסף, אין ספק כי מדיניות ההכלה של נאט"ו והמערב כלפי רוסיה, היעדר אינטרס אמריקאי באוקראינה וכל שכן, חולשתו של ממשל ארה"ב ונסיגתו המתמשכת מקונפליקטים בינלאומיים במזרח התיכון הם זרז המדרבן את "הקצב ממוסקבה" להמשיך ולהסתער על אוקראינה, תוך ביצוע שינויים דרמטיים והתאמות חסרות תקדים במערכת הכלכלית הרוסית. עם זאת, חשוב להסביר. גם אם אין זו מטרתו המוצהרת והמרכזית של פוטין לכבוש את כל שטחי המדינה, הרי שמנקודת מבט גיאופוליטית וכלכלית מערכתית, האימפקט המשמעותי ביותר של המאבק עד כה, הוא ההשפעה הרוסית על שוק האנרגיה העולמי. בעבור פוטין, בלימת כוחו והשפעתו של נאט"ו והתרחבותו בסמוך לגבולות רוסיה, ביצור מעמדו של ממשל מוסקבה וכן, עיצוב-מחדש של מעמדה של רוסיה כאימפריה צבאית, הם רק כלי/אמצעי הסוואה למטרתו המרכזית, שהיא שדרוג הסטטוס של רוסיה כמעצמת אנרגיה עולמית חזקה.
