ג'ו ביידן, נשיא ארצות הברית, מתאר את נשיא רוסיה כמנהיג פרוע, לא-רציונלי ולכל הפחות כמי שסובל מפרנויה ואיננו "מחובר למציאות". בהצהרותיו לתקשורת, הממשל האמריקני מרבה לעסוק בהתנהגות הבוטה והאגרסיבית של פוטין, שהפר בגסות את החוק הבינלאומי ופלש לאוקראינה על אף האיומים הישירים והסנקציות הכבדות המופנות כלפי רוסיה וכלפיו.
בעיצומו של מאבק לכיבוש אוקראינה, כשצבא רוסיה תוקף יעדים אזרחיים ומפגיז שכונות מגורים, בנייני ממשל ותקשורת לצד מוסדות חינוך ובתי חולים בערים רבות ברחבי המדינה, העולם כולו עומד מנגד. בזמן שעשרות אלפי אזרחים נהרגים וקרוב למיליון איש בורחים על נפשם כפליטים, שגרירי מדינות העולם מתכנסים לדיון באו"ם ומגנים בפומבי את מנהיג הקרמלין. הפגזות צבא רוסיה לעבר מחוזות וערים מרכזיות ברחבי אוקראינה נמשכות כבר תשעה ימים באין מפריע, והכיוון ברור.
עבור פוטין, הפלישה לאוקראינה והפלת המשטר הם רק שלב ראשון בתוכנית סדורה, במערכה אסטרטגית גדולה ומקיפה לשינוי הסדר העולמי והשבת רוסיה למעמדה כמעצמה עולמית. בתוך כך, המאבק איננו מקומי בלבד על עתידה של השכנה ממערב. זהו מאבק תודעתי אגרסיבי נגד המערב כולו, המתנהל בו-זמנית במישור הצבאי, הפוליטי והתקשורתי בכמה חזיתות, ממדים ורבדים. בראייתו של מנהיג הקרמלין, "אין דין ואין דיין", והמטרה מקדשת את האמצעים.
לכן, הגיע הזמן שהמערב יתעורר ויפשיל שרוולים. "הכתובת רשומה על הקיר" כבר חודשים רבים והיא איננה סיסמה בלבד, היא מציאות בשטח. כללי המשחק השתנו באחת עם פלישתו הדורסנית של מנהיג הקרמלין לאוקראינה וכתישת ריבונותה ועצמאותה של המדינה השנייה בגודלה באירופה. מדינה מזרח-אירופית, פרו-מערבית, שאינה חברה בנאט"ו, האיחוד האירופי ובית הדין הבינלאומי בהאג.
כדיקטטור קר מזג, ערמומי ואכזר, פוטין מוכוון משימה וחותר להישגים בכל מחיר. הוא פועל באופן מחושב, על פי רציונל קר ותוכנית מפורטת. הוא מבין היטב את מה שהמערב עדיין לא הפנים והבין. המערב נכשל בהרתעת רוסיה, בהבנת האינטרסים הרוסיים ורצינות כוונותיו של פוטין. מעבר לכך, כשהוא מונע מתוך שנאה יוקדת לארצות הברית ותשוקה אדירה לכוח, בראייתו, אין כוח שיבלום אותו, אין גבולות ומגבלות לנחישותו ותעוזתו. מבחינתו, זהו מאבק יצרי, אכזרי ואלים של "להיות או לחדול" וכל האמצעים כשרים. מאבק זה מבוסס על אמונה בכוח, יצרים אפלים וחישובי עלות-תועלת פרגמטיים.
העובדות מדברות בעד עצמן. בהשוואה למאבקים של רוסיה בעשור האחרון, ובהם הפלישה לגיאורגיה (2008), סיפוח חצי האי קרים (2014) וההתערבות בסוריה (2015), פוטין עומד כיום בראש צבא הנחשב לשלישי בחוזקו וגודלו בעולם. הוא נחשב לכוח הצבאי הדומיננטי באירופה. בנוסף, נוכח חולשת הכלכלה הרוסית, נשיא רוסיה דאג לחזק קשרי הון-שלטון עם צמרת האוליגרכיה הרוסית לצד קשריו האסטרטגיים עם סין, תוך הבטחת סיוע כללי מצידה בהיקף של 120 מיליארד דולר.
פוטין קורא היטב את המפה העולמית. הוא מנצל את חולשת המערב, את הפערים העצומים בין חברות נאט"ו ובמיוחד את רפיסות הממשל האמריקני נוכח הנסיגה הממושכת מענייני המזרח התיכון ונסיגתו החפוזה מאפגניסטן (אוגוסט, 2021). היעדר יכולת, אינטרס או עניין מצד מדינות אירופה וארצות הברית להתערב בסכסוך מסמלת עבורו כי המערב "ויתר" על אוקראינה. זהו "אור ירוק" בעבורו להמשך ההסתערות חסרת המעצורים על השכנה ממזרח, הנתפסת כחלק אינטגרלי ובשר מבשרה של האימפריה הרוסית.
אם אין די בכך, רוסיה, שסבלה מסנקציות בינלאומיות במהלך שמונה השנים האחרונות, פיתחה עמידות לסנקציות כלכליות מצד המערב. חריפות ככל שתהיינה, הן מנתקות את קשריה הפיננסיים עם כלכלת ארצות הברית ופוגעות ישירות בשרשרת הייצור והתפוקה העולמית, אך הן אינן בולמות את "הדוב הרוסי", להיפך. באופן פרדוקסלי, בזמן שרוסיה נתפסת כ"ילד הרע" של העולם, שורה של גורמים זדוניים, ובהם האקרים, פושעים, טרוריסטים ודיקטטורים עריצים (דוגמת נשיאי צפון קוריאה ואירן), תופסים טרמפ ומנצלים את הכאוס שנוצר כדי להמשיך ולערער את המצב הקיים. ככל שהמאבק יתעצם והמתיחות באירופה תגבר, כך גדל הסיכוי להגברת הכאוס הפוליטי, ההקצנה החברתית והקיטוב העולמי בין מצדדי פוטין לבין שונאיו.
כשמסך עשן מיתמר מעל שמי אוקראינה, המלחמה באירופה היא נקודת מפנה היסטורית המסמלת את קריסת העולם "הישן". זוהי נקודת אל-חזור שבה העולם החד-קוטבי עובר טלטלה וטרנספורמציה עצומה, ומתגלים סדקים בעוצמה המדומה של אירופה והעולם הנאור. במציאות בה אנחנו חיים, רוסיה בהנהגת פוטין מכתיבה סדר יום וכופה כללי משחק אנטי-דמוקרטיים חדשים. זאת בזמן שהמערב כנוע, נותר פסיבי ומנומנם.
האם לא הגיע השעה להתעורר, להתפכח מול המציאות העגומה ולהיאבק על עתיד אוקראינה ועתיד המערב, לו כדי שכל אותם מטורפים "יראו וייראו"? מה צריך לקרות כדי שמנהיגי המערב יבינו שהם אלה שאינם רציונליים ו"מחוברים למציאות", וכי הגיעה השעה להסיר את הכפפות ולהפר את כללי המשחק הקיימים כדי להיאבק בפוטין?
במלחמה, כמו במלחמה, זוהי השעה להפגין מנהיגות אמיתית ולהיאבק עד חורמה בדיקטטור הרוסי.
